עידן השלג-פרק ראשון

"הכל בגללך ! אוף למה היינו חייבות לעלות לספינה המטופשת הזאת בכלל ?! עכשיו אני רחוקה מכל המשפחה שלי…" מיררה טריגי בבכי.
"אל תדאגי אני יסדר את הכל. את תראי" אמרתי לה והבטתי אל שמי האופק התכולים, אשר ריחקו אותנו יותר ויותר מהקוטב הצפוני, מביתה של טריגי.
טריגי עדיין מיררה בבכי אבל אספה בבקבוק הקטן והכחול, שאותו היא נושאת לכל מקום, מעט מים כחולים\שקופים ומלוחים מהים.
"מה את עושה ?" שאלתי אותה.
"מכינה לנו מים לשתיה טיפשונת" אמרה טריגי.
"אבל זה מים מלוחים, אני לא יכולה לשתות את זה" אמרתי בעצב והרגשתי איך הצמא מבעבע בתוכי.
טריגי הסתכלה עליי כמו שמסתכלים על ילדה טיפשה שלא יודעת כלום ואמרה "תסתכלי ותלמדי"
טריגי לקחה את הבקבוק והצמידה אותו לגופה. רק אחרי שעשה זאת נגלה לעיניי מחט קטנה שטריגי תקעה בעדינות במותנה.
היא עזבה את הבקבוק ולא היה נראה שכואב לה בכלל. אחרי כמה שניות ראיתי איך צבע עורה הירוק, מתכחל וצבע המים משתנה לירוק. זה היה דיי מגעיל.
אחרי זה היא הוציאה את הבקבוק עם המים הירוקים ממותנה ושתתה את הכל.
"היי מה איתי ?" כעסתי עליה.
"לא סיימתי." ענתה טריגי.
טריגי חיברה בחזרה את הבקבוק למותנה וראיתי את הוא מתמלא מים כחולים ונקיים, שטובים לשתייה.
היא הוציאה את הבקבוק והפצע הקטן שנזל ממנו דם ירוק, נסתם ועל פניה של טריגי נראתה הקלה קלה.
כנראה שכן כאב לה קצת.
זה היה דיי מגעיל כל התהליך הזה שעברו המים בגופה של טריגי, אבל סמכתי עליה כי אחרי הכל, זה התפקיד שלו נוצרה ; לנקות מים מלוכלכים, ולהפוך אותם לנקיים. הזן של טריגי, היו זן של מנקי מים מלוכלכים.
כמו שהזן שלי היו זן של חתולי אנוש.
שתיתי את המים ברוויה ואפילו שמרתי לאחר כך כדי שאני לא יהיה צמאה.
טריגי לא צריכה לשתות. רוב הגוף שלה עשוי מים, ובגלל זה גם היא יכולה לנקות מים.
"אבל מה עם אוכל ?" שאלתי את טריגי.
"תצטרכי לתפוס דגים. את הרי חצי חתול לא ?" שאלה טריגי מבודחת.
"ברור שאני יכולה !! אני יכולה לתפוס לנו הרבה דגים !! הבעיה היחידה היא, שאני פשוט… לא יודעת לשחות…." גימגמתי.
אני לא אוהבת לגלות על זה. כולם יודעים שחתולים לא אוהבים מים. אבל פשוט אני לא יכולה לשחות. כמה שמנסים ללמד אותי, אני לא מצליחה, וכל השערות שלי עומדות (השיער על הראש כמובן. לי אין שערות על הגב, למזלי. יש חתולי-אנוש שיש להם גם שיער על הראש, על הרגליים, על הגב, על הבטן)
"מה ?!" שאלה טריגי. "את ל ידועת לשחות ?" היא התפלאה.
"לא…." גימגמתי..