עולמות שונים ~פרק 1 חלק ד'
למחרת הלכנו לבית של אנה. למזלנו היא הסכימה לקבל אותנו, כדי שהממשלה לא תיקח אותנו לאנשהו. לאנה יש שני ילדים קטנים, לכן אדי ואני היינו צריכים לישון במרתף, דבר שלא הפריע לנו, כי הוא היה מסודר והיו בו מיטות, ספות, כורסאות, חדר שירותים עם מקלחת ואמבטיה, טלוויזיה, מחשב, מדפים, כונניות ספרים ומטבחון. אבל זה לא הפריע לנו בעיקר בגלל שהיינו אסירי תודה..
~חצי שנה אחרי~
לאדי ולי היה מאוד נוח בבית של אנה, אבל לא היה לנו נעים להפריע עם האישיות המדכאת שלנו, וחוץ מזה, אדי נזכר כל הזמן באביו כשנמצא עם דודתו, לכן סיכמנו איתה ועם בעלה ג'רי שאנחנו נגור בבתי מלון, במכונית, או אצל חברים, אבל נבוא בערך פעם בחודש לקחת בגדים חדשים, לשחק עם הילדים שלהם, לישון אצלם כמה ימים, ואחרי זה נעזוב שוב. חוקית אנחנו גרים איתם, אבל בעצם נישן במקומות אחרים. אחרי תחנונים רבים מצידינו, הם הסכימו לרעיון, ואחרי תחנונים רבים מצידם, הסכמנו לקחת מהם מאה דולרים פעם בחודש, כדמי כיס שיעזרו לנו להתמודד עם הקשיים שבהשגת כסף.
יום אחד אדי ואני יצאנו מהבית של אנה וג'רי, ופתאום שמעתי רעש מוזר. מיהרתי, וזירזתי את אדי למהר גם הוא לכיוון המכונית. אני לא יודעת למה, אבל הרעש הזה נשמע לי מאיים משום מה. המכונית לא נפתחה. "נו כבר, אדי! תפתח כבר את המכונית!" אמרתי לו. "פתחתי! אני לא יודע, אולי הידיות נתקעו או משהו." הוא אמר. פתאום מישהו תפס אותי מאחורה, ונשך לי את הצוואר. תחושת חמימות וישנוניות התפשטה בגופי, והבנתי מה קרה. ערפדים. ערפד נשך אותי.
ואז איבדתי את ההכרה.
תגובות (0)