עולם אחר פרק 3 (אביב דנקנר)

פרק 3
הוילון התנופף ברוח הקלה שהשתובבה בחוץ בעוד כולם ישנים, ציוצי ציפורים החלו להשמע ואט, אט גברו.
משק כנפים עז נשמע ואפשר היה לראות להקות שלמות של ציפורים פורשות כנפיים ומתחילות את מסען לארצות החום. התרנגול קרא בקול צרוד והתריא על תחילתו של יום חדש.
השעון ציפצף צפצוף קצר ועצבני: השעה 5:00.
החדר הקטן הואר בהדרגה באור קלוש. האור איפשר לראות שולחן כתיבה קטן שעמד מתחת לחלון, מיטת קומותיים, ארון קטן, רצפת עץ חשופה ומאובקת, ושידה קטנה שהייתה מונחת על יד המיטה ועליה תמונה ממוסגרת ומטושטשת בשחור לבן, בתמונה המצולמת, הייתה אישה נאה עם כובע קש מחייכת חיוך רחב ולבבי; לצידה עמד גבר גבוה בעל זקן קצר וחיוך רחב. על הקיר היתה תלויה מראה קטנה ממוסגרת במסגרת עץ מתפוררת.
הזריחה הייתה בשיאה. השעון צפצף שוב: השעה כבר 6:00.
יסמין לוקר פקחה את עיניה. הכל סביבה היה צבוע בצבעי הזריחה. היא קמה ממיטתה והלכה לעבר התריסים המוגפים, בצעדים שקטים.
יסמין גרה בבית היתומים של הזוג ווילסון מאז שהיא זוכרת את עצמה. בית היתומים נוהל בידי גברת ווילסון בלבד מפני שבעלה נרצח על ידי חייזרים כשהוא הלך להלחם בהם, אך מתוך הרגל, כולם קראו לו 'בית היתומים של הזוג ווילסון'.
יסמין הביטה בחום בתמונה של הוריה.
לפעמים קצת כעסה שהשאירו אתה בבית היתומים, אך הם נראו אנשים טובים כל כך; ודאי הייתה להם סיבה
יסמין הייתה בת שלוש עשרה.
היא הייתה נערה בעלת עייניים כחולות, ריסים ארוכים ושיער חום שהלך והתבהר ובקצוותיו כבר היה כמעט בלונדיני.
בבית היתומים ווילסון, כל שנה יצאו חלק מהתלמידים שמלאו להם שלוש עשרה, כל אחד לפנימייה אחרת למשך חודש וחצי. יסמין חיכתה בקוצר רוח לקבל את אישורה של גברת ווילסון להשתתף בחילופי התלמידים.
היא פתחה בעדינות את התריסים, השמש עלתה במזרח מלווה בגונים ורדרדים, והרוח הקלילה שנשבה בחוץ, בידרה את שערה. רחש נשמע מעבר למיטת הקומותיים.
"יסמין, זו את?", רוז התפכה במיטתה
"רוז?", יסמין קפצה מכיסאה.
ממיטת הקומותיים ירדה באיטיות נערה צעירה שהייתה גם היא בת,13 ממצמצת ללא הפסקה בעיניה החומות בשל האור החזק, שערה החום כהה-גלי, המעוטר בתלתלים מכל הסוגים היה כעת סטור ומבולגן מתמיד. הנערה הייתה לבושה בפיג'מה ורודה שחתולים קטנטנים רקומים עליה.
"בוקר טוב" יסמין שלחה לעבקה חיוך קורן.
"בוקר טוב".
יסמין הנהנה קלות והלכה לחדר האמבטיה לצחצח שיניים ולהחליף בגדים, ומיד אחרי שיצאה נכנסה גם רוז.
הבנות יצאו מחדרן ואת פניהן קיבל מסדרון צר ואפלולי.

הן הלכו באינספור מעברים צרים, חלפו על פני מאות דלתות וירדו שתי קומות בחדר מדרגות אפל.
לבסוף, אחרי הליכה ארוכה במבוך המסדרונות החשוך, הגיעו לסלון הגדול, בדיוק כשנשמע צלצול ההשקמה. הן התיישבו על הספה החומה, מול שתי בנות נוספות שקמו מוקדם, ופיטפטו איתן עד שנשמע הצלצול להכנס לכיתות. יסמין התיישבה במקומה.
בכיתות בחרה המורה תמיד מי ישב לצד מי, ולא היה באפשרותה שך יסמין לשבת ליד רוז, כי המורה הכירה אותן בפטפטניות.
במקום זאת, לצידה של יסמין ישבה מולי השקטה, מאחוריה יבש ג'ימי המעצבן, ומלפניה ישב קארל ה'בסדר'.