עבר הספר: חרב זאב הקרב

שון הפנה את סוסו מול הסוס של אריארד.
אנחנו לא הולכים עוד צעד אחד לפני שאתה מספר לנו.
אריארד נאנח,
אני לא אוכל לשמור את זה יותר, אני מניח.
אריארד השתתק לכמה רגעים, ואז התחיל לספר
לפני כ3000 שנה, פתח אריארד,
קם מכשף בשם קאלדבאר .
שמו התהלך לפניו בתור המכשף הגדול ביותר שקיים, רבים אהבו אותו, המונים העריצו אותו.
כששאלו אותו על כוחו הרב, הוא ענה רק לכל אחד יש סוד, לי יש עזרה ותוך כדי כך לופט את חרבו הישנה.
החרב הייתה חרב מוזרה, בניצב היה ציור של זאב, דרקון, מינוטאור, פיניקס ומנטיקור.
אבל לכל מכשף היה ממקד כוח, אז אף אחד לא הוטרד בזה.
מכשף אחד, ואאוריקון שמו, קינא בקאלדבאר
הוא ניסה פעמים רבות להביס את קאלדבאר. אבל הוא היה חלש מידי.
יום אחד הוא שמע משהו, הוא שמע על רעל קטלני.
הרעל נראה כמו יין, הוא גם מריח ובטעם של יין, והורג את השותה אותו אם הוא בא במגע עם בשר.
הוא הסתווה כמשרת ונתן למכשף את הרעל עם בשר.
המכשף שתה ואכל. ורק אחרי שגמר יצא ואאוריקון ממחבואו ואמר למכשף את סוד היין, באותו רגע התחיל הרעל להשפיע.
ואאוריקון נעלם משם בזמן שהמכשף צרח וגופו העלה עשן סגול.
המכשף במהירות רץ לחדרו, זימן פטיש ענק בקסם. ושבר את חרבו. החרב נישברה לחמש חלקים.
וכל חלק נהפך לחרב אחרת.
המכשף קרא בכל כוחו: מי יתן וישתמשו בכוחות אלו כראוי, ומת.
אריארד שלף את חרבו. בנדן היה גילוף של דרקון.
זו היא חרב הדרקון, חתיכה מהחרב של המכשף. והמגדל? בו נמצא החתיכה הבאה,ולשם אנחנו הולכים