ספורה של נחטפת פרקים 9-14 (להמשיך)

פרק 9:
שירלון קמה וראתה אותה במקום סגור, ושם היה ממש קפוא,וחשוך.
הדלת נכנסה בפתאומיות ועמד שם איש גבוה וזקוף ואמר:"איך זה להיות פה?" שירלון פתחה את פיה בכעס ואמרה:"איפה חנה?,המקום הזה הכי מעצבן,איפה אני נמצאת?"האיש הגבוה עשה קליק ביד,ולפתע הרצפה נפתחה ושירלון נפלה למעטה. שירלון הסתכלה מסביב וראתה המון מיטות בצבע כסף ומלא פרופסורים שמנתחים.פתאום שירלון הרגישה שתופסים אותה,וכך היה,לקחו את שירלון למיטה וקשרו אותה בברזל חזק.ופרופסור שטרו התקרב עם מסדור מיוחד לניתוחים.שירלון התחילה להגיד את המילה:"מש מי דרקג" למישהו שיכול לרוץ מהר.אך באותו רגע הזריקו לה זריקת הרדמה.והתחילו לה את הניתוח.באמצע הניתוח המלך אוריס הרג את השודדים שניסו לקחת את שירלון כדי שיוכלו לגנוב את סם החיים,המלך אוריס סיים את המלחמה אחרי שעה,ולבנתיים הפרופסורים המנתחים הפסיקו כי כיונו עליהם רובים.כשהמלך גמר את המלחמה נגדם הפרופסורים המשיכו בניתוח.ושהגיעו למקום שבו נמצא סם החיים,באותו רגע שנגעו בסם נהיה אור עצום ומוזהב מהחלון,ואחרי זה יצא מבטנה של שירלון רוח בצורת בת אדם שאמרה:"אסור!!!!לגעת בסם החיים הוא מאוד קדוש,ומי שנוגע בסם החיים ושותה ממנו הוא מקולל בקללת האיריס(קללה שיכולה לגרום לך בגיל 30 למות במחלה סופנית)."
כשהמלך שמע את הדברים הללו הוא מיד החזיר את הסם למקום.אך באותו חדר האיש הגבוה שעשה קליק ביד ושק היה דו-ג'ו וישר רץ לשירלון ושתה את סם החיים.הרוח שיצאה מהבטן של שירלון הסתכלה על דו-ג'ו התחילה להגיד:"אווו אתה מקולל תהיה מקולל ומישהי תבוא עם חרב שקולה זהב ותדקור אותך ביום הולדתך,והיא…שירלון."
באוות רגע שהאיש שתה את סם החיים שירלון יצאה משם.כל האנשים הנוכחים בחדר הסתכלו על המיאה הרקה ונבהלו.
שיטרלון הגיעה למקום מלא אור.
רוח אחת הגיעה אליה,אותו רוח שמה את שתי ידיה האמצעיות על מצחה של שירלון,באותו רגע שירלון הרגישה שהיא מתמלאת חיים כוח,שירלון הרגישה שהרוח נתנה לה רמז איפה חנה,בדמיון שירלון היתה בכפר שמח ולועז,ילד קטן אמר לה:"את בטח שירלון?"
"כן"
"אז חנה אמרה לי להגיד לך שהיא ביער מחכה לך"
"מה?" צעקה שירלון בהתרגשות.
הרוח הוציאה את ידיה מהמצח ושירלון חזרה לעצמה הרוח אמרה לשירלון:"כשיו אני ואת לא נהיה בקשר אבל תרדעי עם תצטרכי עזרה או תרצי לדבר איתי את צריכה לעשות מדיטציה,
"אבל מי את?" אמרה שירלון שכופפה את ראשה לתיק כדי לאכול משהו.
"אני הרוח שתעזור לך." אמרה הרוח.
"הילד שראית בדמיון הוא אמר לך איפה נמצאת חנה.
"טוב,אבל מה קרה לי?" שירלון השיבה.
"היה לך בבטנך סם חיים מקולל."
והמשיכה:
"טוב בייי…"
שירלון קמה משנה ארוכה,היא שכבה ליד הנהר,שירלון חשבה שהיא משוגעת,היא הסתכלה על הבטן שלה ואיך היא שהבטן שלה מתחילה להסתם.
שירלון קמה עפה ליער שבו נמצאת חנה כדי לאות אם היא באמת שם. וכך היה.
חנה ישבה על סלע שהיא בוכה.
פרק 10:
שירלון רצה אל חנה ואמרה תוך כדי ריצה:
"חנה אני פה "
חנה שמעה את זה היא רצה לעברה מתי שחנה ושירלון נפגשו הם חיבקו אחת השנייה.
"איפה היית?" שאלה חנה.
"אני אני נחטפתי שירלון אמרה בגמגום ובהתרגשות על ששיניהן נפגשו /
"ואיך,זה שאני לא ראיתי אותך?"
"כי את מתת"
"תיזהרי" אמרה חנה,שירלון נתפסה מאחורה ברשת,חנה קמה והתחילה להרביץ לאיש הנמוך עם 3 ראשים האיש הוציא מי פיו אש לכיוון חנה,וחנה נשרפה וכשהיא ניסתה לזוז היא לא הצליחה כי היא הייתה קשורה מסביבה היתה גדר שעשויה מאש.שירלון רצה להציל את חנה אבל האיש כבר קשר אותו עם האש מיפי ולקח את שירלון למנהרה
חנה ראתה את האיש לוקח את שירלון והיא עוד צועקת:"לא אל תיקח אותה תיקח אותי במקומה" אבל האיש שתק והמשיך ללכת.
אחרי 3 דקות עבר ליד חנה וחנה צועקת לעברו:"סליחה תעזור לי בבקשה!"
האיש הסתכל עליה ושראה שהיא קשורה מגדר אש הוא רץ לעברה ובדיוק שנגע עם פינצטה בגדר הגדר נעלמה כאילו היא לא הייתה חנה קמה ואמרה לאיש:"תודה לך."וחנה רצה לכיוון העקבות של האיש שחטף את שירלון,חנה הגיעה למנהרה היא נכנסה אליה ושמעה את שירלון אומרת:"רוח רוח בואי עזרי לי"
חנה רצה לכיוונה ופתאום היא ראתה מן רוח שמתקרבת לכיוון שירלון,הרוח לקחה את חנה למחוץ למנהרה שלא תפגע וישר הלכה לשירלון,אבל הרוח לא ידעה שיש בור מתחת רגליה של שירלון ולכן בדיוק שהגיעה לשירלון,שירלון נפלה לתוך הבור,וחנה חזרה כי היא לא רצתה לך הישאר שם ולא לעשות כלום לכן היא רצה אליה וישר היא זינקה על שירלון וכך שניהם נפלו לבור.

פרק 11:
הם נכנסו התגלשו ועלו ונכנסו לאחד מהתאים של הבית כלא של המלך אוריס,המלך חיכה להם ליד הדלת הסוהר ומתי שהגיעו לכלא המלך אמר:"והכן מה יש לנו כאן?"
שירלון קמה וניערה את עצמה ואמרה:
"מה יש לך ממנו?"
פתאום האיש ששתה את סם החיים נכנס,שירלון אמרה מיד:"רוח רוח הרגי אותו"
אבל לפתע מזג האוויר השתנה הרוח לא הגיעה,היא לחשה באוזנייה של שירלון שהיא צריכה להסתדר לבד,ואין מי שיעזור להם,האיש פתח את ידיו ויצאו משם חשמל.שירלון וחנה התחילו להילחץ הם הלכו אחורה וישר שקפצו החשמל חשמל אותם.לקחו את שירלון וחנה לגוב החיותרים(דרקון בעל 3 ראשים יוצא לו מהפה חשמל אש ומים מחוברים)
שירלון קמה לאט לאט ואחריה חנה הן הסתכלו לצדדים החיותרים התקרבו אליהם לאט לאט ולבנתיים שירלון עושה מדיטציה.
פרק 12:
הרוח התקרבה לאט לאט כי שירלון שכנעה אותה שתבוא להצילה,שירלון הפסיקה את המדיטציה,היא קמה וחיכתה לרוח,הרוח שרקה בסגנון שיר והחיותרים התחילו לרחף מעל התקרה והפחידו את האנשים,אבל האיש הגבוה ששתה את סם החיים הצליח להרוג את כל החיותרים המרחפים באוויר,שירלון נבהלה שראתה את האיש הרוח רצה לעבר האיש לעצור אותו אבל האיש הכניס את ידו לרוח והרוח נעלמה לתמיד.האיש התחיל להוציא מהכלוב עוד חיותרים אל עד אז שירלון וחנה הפכו לדרקון והתרוממו החיותרים הסתכלו ומיד עפו אחריהם לא עשו להם מהומה,וישר התחילו לברוח משם,החיותרים היו השומרים של חנה ושירלון.
ובלילה:
שירלון התעוררה מבהלה היא שמעה קול שאומר:"ההה יההה איפה שירלון אאהה יההה" הקול התקדם יותר ויותר וישר שירלון שרקה והחיותרים תפסו את האיש שעשה את הקולות וקשרו אותו בחוט חשמל שירלון הלכה לבדוק את מי הם תפסו וראתה את אמא שלה,היא שרקה והחוט נעלמה היא ברחה משם לא רצתה לראות את אמא שלה מרוב בושה וכעס על שהזניחה אותה.
אבל האימא התעקשה ואמרה:"שירלון תקשיבי,המלך אוריס הרג את אביך ואני הצלחתי לברוח." אבל המידע לא שכנע ועודד את שירלון היא המשיכה ללכת,ולא סלחה לה.
פרק 13:
שירלון הלכה לאוהל שלה ושם היא ראת את חנה בוכה,היא נגשה אליה ישבה לידה ואמרה:"חנה אני פה לא עזבתי אותך?"
"למה?לאן הלכת?"
"פגשתי את אימי" שירלון אמרה והיא ניגשה לאוהלה.
"יואוו אני מקנה בך כיף לך." חנה אמרה בהתלהבות.
"לקנאות בי למה?"
"לפחות יש לך משפחה תשמחי בזה."
"לא תודה היא נטשה אותי" אמרה שירלון ונכנסה לאוהל וסגרה אחריה.
חנה קמה והלכה לאימא של שירלון,ושהגיעה אמרה:
"מי את בכלל?"
"סליחה את מקללת אותי?"
אמא שלח שירלון התעצבנה לגמרי היא רצתה לתת לחנה סתירה אבל היא התחשמלה.
"כאילו מה נראה לך?איך את חושבת שהיא תסלח לך אחרי כל מה שעבר עליה?"
חנה אמרה בציוניות אמא של שירלון התיעישבה על סלע ואמרה:"תשמעי את כל האמת ותביני."
"אוקי תתחילי" חנה אמרה.
והאימא אמרה:
"ששירלון הייתה קטנה המלך אוריס הגיע לביתו וחיפש את שירלון,באותו זמן היא הייתה בגן,ואבי אמר למלך:"שהיא נמצאת בבית הספר:" מתי שהמלך עזב בעלי רץ לקחת את שירלון מהמעון ושם אותה למוסד עד שהמלך יעזוב,שהמלך חזר ב8 בערב אמרנו לו שהיא מתה בתאונת דרכים קטלנית והמלך עזב,אחרי יום שהמלך לא הגיע לקחנו את שירלון לבדיקות לדעת למה רוצים אותה כל כך ושגילו שיש לה סם חיים,סילקנו אותה לא רצינו מלמות בגללה,אבל עכשיו שאביה מת אני רוצה לבקש סליחה"
שאימה סיימה לדבר זלגה לה דמעה אחד קטנה,חנה אמרה:"חכי פה אני ידבר איתה" והלכה לדבר עם שירלון שהגיעה לאוהל ומתי שהיא נכנסה אמרה מיד בלי שום היסוס:"ההורים זרקו אותך בגלל שלא יכלו להיות איתך,הם ידעו הכול:על סם החיים,על החברים,ולא רצו למות בגללך לכן החליטו לשלוח אותך למוסד".
שירלון שמעה את זה והתחילה לבכות ולומר:"תתרחקי עופי מפה את משקרת!" חנה יצאה מהאוהל ושמעה את שירלון אומרת:"למה?למה זה קרה לי כול האבל?"
פרק 14:
חנה הלכה במהירות לאימה של שירלון ואמרה:
"מה יש לשירלון היא אומרת למה?למה זה קרה לה?"
"דייי" אמרה האימא בתוקף והמשיכה:
"אל תאמרי לי שהיא עושה את זה?"
"טוב אני לא!" אמרה חנה והמשיכה:
"אבל למה?"
"כי אם היא עושה את זה היא תתחיל להשתגע רוצי אליה ותזריקי לה את זה אחר-כך היא תאבד את שפיותיה."
חנה לקחה את המזרק ורצה לשירלון היא הזריקה לה ומיד שירלון התעלפה על המקום.
אחרי 3 ימים….
שירלון קמה וראתה את אימה וחנה לידה היא שכבה ליד נהר וחיותרים בסביבה,שירלון אמרה שהיא מגמגמת מרוב עייפות:
"אמא חנה איפה אתם?"
"את כאן ביתי." וישר האימא נתנה לה חיבוק גדול מרוב דאגה,אבל הרגע הסתיים תוך שנייה המלך אוריס הופיע מאחוריהן והאיש ששתה את סם החיים,שירלון קמה במהירות ואמרה:"חיותרים קחו את אימי וחנה מפה!" החיותרים בהתחלה לא הקשיבו לה עד ששירלון הוציאה את חגורת ואימתה עליהם ואז לקחו אותם למקום אחר שלא יפגעו,שירלון הרגישה חלשה היא התכופפה לאט עד שנשכבה על הרצפה ועצמה את העיניים שלה ,אחרי שסחבו אותה לארמון שירלון קמה במהירות רבה וראתה את עצמה קשורה בעמוד והאיש ששתה את סם החיים מולה ושפתחה את העיניים שלה עד הסוף האיש אמר לה:
"שלום איך את מרגישה?"
"מה אתה חשוב זה נראה בסדר?" אמרה שירלון והמשיכה:
"מי אתה בכלל?ואיך קוראים לך?"
"אוו אני מופתע שאת לאט יודעת,נפגשנו בעבר מתי שהיית במוסד החטיפה" אמר האיש שהוא צוחק בכל גדול.
"לא יכול להיות דו-ג'ו?"
"נכון מאוד"
"אתה זה שחוטף אותי כל הזמן מעצבן" אמרה שירלון בתמיהה.