סלע הגלים-פרק 2
פרק 2-
אחרי שיצאתי מחוף הים רצתי לכיוון הבית. שמעתי צעקה הקוראת בשמי מאחור, והוא מתקרב בקצב מהיר..
"היי מישל!"
הסתובבתי וראיתי את חברתי הטובה סופי.
"מה את עושה פה?" שאלתי.
"סתם מטיילת…אני צריכה לצלם תמונות של חוף הים לפרויקט שלי במגמת קולנוע…רגע, ומה את עושה פה?"
היססתי. האם לאמר לה את האמת? האם להגיד לה שההורים שלי רבים שוב? אבל כבר הצקתי לה עם העניין הזה כבר במשך שנה שלמה…אני צריכה לעצור.
"שום דבר האמת, סתם שואפת אוויר. ורואה קצת את הסביבה." השבתי לה בשקר. טוב, זה חצי שקר. אני כן שואפת אוויר ורואה קצת מהסביבה…אבל עדיין..זה שקר.
השיחה הסתיימה באיחול הנאה אחת לשנייה, וכל אחת הסתובבה לדרכה.
לסופי יש שיער בלונדיני ארוך. עם עיניים ירוקות בגוון בהיר.
"היא מושלמת יותר מדי. גם יופי וגם אופי." זו המחשבה שלי עליה כשאני פוגשת אותה כל פעם מחדש.
האם זה רע לחשוב עליה ככה? כי היא חברתי הטובה ובטוח שגם לה יש חסרונות…נכון?
ובכן כן. אני מקנאה. בחברתי הטובה.
תגובות (1)
את לא צריכה לקנא