יצורי הלילה-פרק 1-המסיבה של היילי

"ביי אמא!" צעקתי תוך כדי שיצאתי מדלת הבית. לבשתי מכנסיים גבוהים שחורים שהיו כל כך צמודים עד שהרגשתי שהם כמעט חונקים אותי וחולצה בצבע ורוד-פוקסיה עם כתף חשופה וקשקושים בשחור,הייתי מאופרת בשלמות והשיער שלי מזמן לא הסתדר כל כך טוב. הלק שלי שידר 'יאללה באלגן!' והייתי מוכנה למסיבה של החברה הכי טובה שלי-היילי.
להיילי יש עיניים כחולות ושיער אדום כהה מתולתל שלפעמים נראה קצת מרושע. בניגוד גמור אלי,לי יש עיניים חומות (אלא מה?) ושיער שטני גלי וכולם אומרים לי שאני נראית כמו בובת ברבי (כן בטח,*אולי* אם היו לה עיניים חומות)לא משנה,בקיצור הייתי מוכנה ונראיתי מדהים.
"לאן את הולכת?" שאלה אמי. "למסיבה של היילי" צעקתי בחזרה "חשבתי שכבר אמרתי לך".
"תהני מתוקה" היא אמרה ואני לא טרחתי להחזיר תשובה ופשוט יצאתי.
טום (החבר הסופר-חתיך שלי שהוא גם שחקן פוטבול וביחד אנחנו הפאוור-קאפל של הבית-ספר.) כבר חיכה לי בחניה בתוך הטויוטה שלו וביחד נסענו לבית של היילי.
"את מהממת היום" הוא אמר לי והסתכל עליי מראש ועד נעל-עקב."תודה" אמרתי בחיוך "גם אתה נראה לא רע" זה היה סוג של שקר כי הוא לבש חולצת מותגים וג'ינס קרעים-מה שהיה פחות או יותר מה שהוא לבש כל הזמן. והשיער שלו היה פרוע בגבול שבין שובב לסקסי, טום היה קצת משניהם.
הגענו לבית של היילי וישר התנפלתי עליה בחיבוק וצרחתי "הייייי" היילי צחקה וחיבקה אותי בחזרה "ברוכים הבאים למסיבה-בלי-סיבה שלי!!" היא אמרה לנו. "אז תזכירי לי למה את עושה את המסיבה הזאת?לא שיש לי בעיה כן?סתם סקרנות" שאל טום ושם ידיים בכיסים. "אין סיבה אמתית,ההורים שלי בבית מלון והתחשק לי לעשות מסיבה!" ענתה היילי וצחקה שוב ואני וטום הצטרפנו וצחקנו איתה.
לאחר כשעה של צחוקים וריקודים שמתי לב בפעם הראשונה לילד הרזה שעמד בפינה עם כוס מיץ בידו שזז קלות לצלילי המוזיקה הרמים. "מי זה?" שאלתי את היילי והצבעתי על הילד.
"זה הילד של השכנים שלנו,הוא כנראה היה בסביבה כשהזמנתי את אחותו למסיבה,לא רואים אותו הרבה,ושמעתי שהוא ממש מוזר ורוב הזמן הוא בכלל לא יוצא מהחדר שלו" היא ענתה לי והפנים שלה שידרו בבירור 'איזה פריק!'.
"איך הוא יכול לחיות ככה? אני הייתי משתגעת אם לא הייתי יוצאת מהחדר" הפנים שלי כנראה שידרו את אותו הדבר כי פתאום היילי אמרה "טוב,עזבי את הילד בשקט,יש לו בעיות בואי פשוט נחזור למסיבה. תראי,רבקה נזכרה להגיע סופסוף". היא הצביעה על ילדה בלונדינית שיצאה ממכונית ומיהרה להיכנס לבית.
"את מכירה את רבקה,את יודעת שהיא תמיד מגיעה אחרונה,היא קוראת זה 'איחור אופנתי' אבל אני חושבת שהיא פשוט שוכחת להתארגן בזמן" אמרתי ומהר מאוד שחכתי מהילד המוזר וחזרתי לפטפט עם היילי ורבקה ולרכל על ילדים אחרים. ולפני שהרגשתי בכלל,המסיבה נגמרה.
טום הקפיץ אותי הביתה בערך בסביבות 4 לפנות בוקר,אחרי שעזרנו להיילי לסדר הכל. ורק אחרי שצחצחתי שיניים ולבשתי פיג'מה נזכרתי פתאום בילד ובמבט המוזר הזה שהוא תקע בי כמעט כאילו הוא רוצה להגיד לי משהו חשוב,משהו שאסור שאף אחד אחר ישמע,אבל הוא לא מוצא את המילים……בטח סתם דמיינתי את המבט הזה בגלל כל האורות של המסיבה. ניקיתי את הראש ממחשבות והלכתי לישון.