סיפור משותף שעשיתי עם deg- במעמקי הר סיני- פרק 1- הספר

"חבר'ה, מצאתי כאן מנהרה!" צרח לורנזו
"כל הכבוד, לורנזו!" צחקה קורל "עם כל המוח שלך, אנחנו נגמור עם משימת הגניבה הזאת במהירות ונרד מהמקום המסריח הזה"
"למה בכלל יוני שלח אותנו לכאן?" שאלתי בזעם.
יוני הוא הבוס שלנו, הוא שלח אותנו למשימה הזאת, לשדוד את אוצרותיו של הר סיני.
"אני לא יודע, אבל כדאי שנגמור עם המשימה הזאת מהר" אמר נורמן וקפץ אל תוך המנהרה ואחריו כולנו.
נפלנו במנהרה.
כנראה היינו בתוך ההר כבר.
לבסוף, נפלנו על האדמה שבסוף המנהרה.
"אוף, איך נחזור חזרה למעלה?" שאלה קורל
"יש כאן סולם?" שאל נורמן
"למה אתה חושב שיהיה?" שאל בלעג לורנזו "אנחנו במקום מלוכלך, מסריח, חשוך ויוני חושב שבו יהיה האוצר"
"קדימה, בואו נזדרז" אמרתי וכולנו הוצאנו מתוך התרמילים שעל גבנו את תלבושות הנינג'ה שלנו ולבשנו אותן.
היו רק חורים לעיניים שלנו, חוץ מזה כולנו היינו מכוסים בתלבושת נינג'ה שחורה.
"בואו נחפש את האוצר הזה". התחלנו לחפש אותו, ולאחר 10 דקות בערך קורל צעקה בשמחה.
"חבר'ה, מצאתי משהו!" אמרה.
כולנו רצנו אליה במהירות.
"מה, מצאת את האוצר?" שאלתי בשמחה
"לא.." אמרה קורל כשראינו מה היא מצאה "משהו הרבה יותר מפחיד..".
זה היה ספר.
הוא היה על סלע גבוה, והוא היה פתוח על עמוד מסוים.
"מעניין.." אמר לורנזו וחטף את הספר מהסלע הגבוה והתחיל לקרוא אותו והוא הקריא אותו בקול רם לכולנו.
"שלום לכם, הגעתם לאבדון. הקללה תתממש. אתם עכשיו הגעתם לסוף הנורא של החיים שלכם! אבל.. בגלל שאני רוצה להשתעשע ולראות את ההתעללות שלי בכם, אתן לכם תנאי מסוים, שאם תצליחו למלא אותו, אתן לכם לצאת מכאן"
"אבל מה, מה?" שאל נורמן בצעקה.
ידענו שהספר לא יענה לו, פשוט לורנזו המשיך להקריא לנו את מה שהיה כתוב שם:
"שמעו עכשיו טוב- טוב, כי אומר את זה רק פעם אחת, וזה הוא התנאי שלכם: עליכם למצוא את גופתו של מחפש האוצרות הנודע, ג'יימס בלאק, או איך שהוא נקרא, האדון השחור, שחיפש כאן את האוצר, ומת במהלך חיפושיו. כאשר תמצאו את הגופה שנמצאת עמוק- עמוק בתוך ההר, אתן לך לצאת מכאן ולהשתחרר מהעונש המר הזה להיקבר יחד עם ההר הזה מתחת לאדמה למשך כל שארית חייכם! יופיע על הסלע הגבוה שעליו הייתי שעון חול שהוא ימדוד לכם את הזמן. לאחר יומיים בדיוק שלא תמצאו את גופתו של האדון השחור, תישלחו לגיהינום מתחת לאדמה!! וווהוהוהו!!" ולורנזו סיים להקריא את מה שהיה כתוב בעמוד.
"מה?" ניסיתי להבין.