יעלילי
ממש ממש חשוב לי שתגיבו, וסליחה שקצר ^_^
3 תגובות ואני ממשיכה...

סיפורי הלחישה- פרק (בבקשה בבקשה בבקשה להגיב!!!)

יעלילי 26/02/2014 599 צפיות תגובה אחת
ממש ממש חשוב לי שתגיבו, וסליחה שקצר ^_^
3 תגובות ואני ממשיכה...

בית הקברות היה מלא אנשים שהגיעו 'לחלוק כבוד אחרון לרוז'.
לוסי העדיפה לקרוא לאחותה התאומה רוזי, כך היא הרגישה יותר קרובה אליה, כשהיא דיברה על רוזי כאילו חיה כולם הסתכלו עליה במבט כאילו מה שאמרה מתחת לכבודם, הם היו מסתובבים וממלמלים בשקט שהיא מחללת את רוח המת, והיא שמעה את כל מה שאמרו לה.
רוזי נעלמה לפני חצי שנה. ולפני שבועיים מצאו את הגופה שלה, על הלחי שלה היו שני סימני נשיכה. היא עוד זוכרת את האלם שראתה כשנכנסה לפארק לפינה שלה, היא שכבה שם, אפורה. לוסי זכרה שפשוט עמדה שם והדמעות זלגו בזמן שבהתה בגופה של אחותה. היא עמדה שם שעות עד שהוריה באו לחפש אותה, מרוב עייפות היא פשוט קרסה אל זרועותיהם והתעוררה במיטה.
עכשיו ההלוויה של אחותה, כולם בוכים ולבושים שחור, היא הצבע היחיד כאן, היא החליטה ללבוש את הבגד היחיד שהיה לשתיהן אותו דבר, זאת הייתה שמלה כחולה כמו השמיים עם פרפרים מתעופפים, היא בלטה בין כולם, בכל פעם שעברה אנשים הסתכלו עליה כאילו היא השתגעה, הוריה אפילו כעסו עליה 'שככה היא חולקת כבוד אחרון לאחותה?', לוסי הייתה ילדה מרדנית.
כשהסתיימה ההלוויה ולוסי הגיעה הבייתה היא החליפה שוב לבגדים הרגילים שלה והלכה לפארק שליד הבית ונכנסה לשיחים, היא חיפשה קצת ומצאה מה שהיא חיפשה, היא פתחה את הדלת המוסתרת ונכנסה פנימה אל גרם מדרגות…


תגובות (1)

המשך

26/02/2014 06:13
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך