סיפורו של קוסם

חלק א'-סיפורו של קוסם
פרק 1
צעדתי בין המסדרונות הלבנים, קול עקבי קרקש על רצפת האבן הקרה,גלימתי החומה התנופפה מאחורי,אנשים שחלפו על פני הנידו את ראשם לשלום, הם היו לבושים כמוני-גלימה חומה עם שרוולים,חרב על הירח ותליון ירוק על החזה, צבעי הבגדים היו שונים כל אחד התלבש לפי הדרגה והכוח שלו, אני לדוגמא לבשתי בגדים שחורים-חולצה שחורה עם חגורה אפורה ומכנסיים שחורות. שחור היה הצבע של קוסמי המלחמה.
שין חלפה על פניי, היא לבשה שמלה ירוקה ותליון אפור שנע בכל פעם שהלכה-כיאה למגדת עתידות, שיערה החום גלש על כתפיה בחינניות ואצילות. פנייה הביעו חיוך שובבי, כמו תמיד.
"היי, תום." היא פנתה אליי. "מה קורה?"
הנהנתי בעייפות. "אני בדרך אל מר גריין. אני חושב שיש לו משימה בשבילי, בכל מקרה, איפה התלמיד שלך?"
"התכוונו להיפגש בחלקה הצפונית בצריח מספר שלושים ואחת,"
"חשבתי שמורה לא צריך לעזוב את התלמיד עד שהוא מגיע ל.."
"אני יודעת את החוק, תום." היא נאנחת. "פשוט..יש לי הרגשה רעה לגביו זה הכול."
אני מהנהן. שעון החול שעל הקיר מראה לי שאני מאחר.
"אני צריך…"
שון מבינה את כוונותיי. "כן כן.. אתה צריך ללכת..בסדר, אני לא יפריע לך. נתראה אחר כך?"
"כן." אני אומר ומנשק אותה על הלחי. "נתראה אחר כך."
שון מהנהנת וחוצה את המסדרון, אני עוקב אחריה במבטי וכשהיא נעלמת אני ממשיך ללכת.
***
אני דופק על הדלת.
"יבוא." אומר קול מבפנים, אני מזהה אותו, זה הקול של מר גריין.
כשאני נכנס מר גריין מסובב את כיסא הגלגלים ברגליו לכיווני, אני לא צריך לסקור את החדר כדי לדעת מה יש בפנים-שולחן לבן, כיסא אחד מלפנים ושניים מבחוץ, שני הכיסאות עם גלגלים ושניהם בצבע לבן. הצבע האהוב על מר גריין. מאחורי כיסאו של מר גריין ישנה שידה חומה מלאה במגירות עץ עתיקות, עליו ניצב עציץ פורח וחבילת מכתבים עטופה בחוט אפור-חום יישן.
"היי, תום." הוא אומר ומרים את ראשו מהניירת שעליה עבד. "בוא, שב."
אני מתיישב וסוקר את מר גריין במבטי, הוא קירח, עם אוזניים מחודדות ובגדים מגוהצים להפליא,אין לו גבות, שמועות אמרו שהן נשרפו בגלל אנשי הטכנולוגיה-אויביי הקוסמים.
"קראת לי, מר גריין?" אני שואל, למרות שאני יודע את התשובה.
"הו, כן," הוא אומר, מרים נייר לבן מהשולחן ומעלעל בו. "זוכר את ג'ים?"הוא שואל.
"המדען המשוגע שניסה להוכיח שקסם וטכנולוגיה כן הולכים ביחד?"
מר גריין מחייך. "ג'ים הוא לא משוגע, הוא אולי טיפש, אבל לא משוגע."
שתיקה.
איפה שהקוסמים חיים, יש בעיה אחת שקשורה איכשהו לכל הבעיות-קסם לא הולך עם טכנולוגיה, מה שאומר שאם אתה גאון מחשבים אתה לא יכול להיות קוסם ואם אתה קוסם.. ובכן..אתה לא יכול להיות גאון מחשבים, אחת הסיבות שאנשי הטכנולוגיה רוצים אותנו כל כך.
הם רוצים לחבר את הטכנולוגיה ואת הקסם ביחד.
"מה קרה לג'ים?"
"ישנם שתי אפשרויות-או שהוא חזר אליהם או שהקסמים עשו לו משהו."
"אנשי הטכנולוגיה לא סולחים כזה מהר." תאמין לי, מניסיון, הוספתי בליבי.
מר גריין נאנח לרגע. "בכל מקרה, אני שולח אותך למצוא את ג'ים."
שתיקה.
"באלפיים ושלוש עשרה?"אני שואל בחשש.
"כן."הוא עונה בחדות וחוזר לעלעל בדף
אני שותק, לא יצאתי למשימה מזה שנים וממש לא התחשק לי ללכת. אחרי הכול, 2013 זאת השנה ם הכי הרבה טכנולוגיה וזיהום אוויר, שנה שקשה לקוסם לטייל בה, שלא לדבר על לחפש שם מישהו.
"אני עלול לאבד את הכוח שלי."אני אומר "שלא לדבר על למות שם."
"לכן אתה הולך ולא מישהו אחר."
"כן." אני רוטן. "זה ממש מעודד."