סיפורו של אוסקר-פרק 5: מחשבות

עמדתי שם מביט בגלים נשברים על החוף. טעם שפתיה עדיין על שלי, הריח שלה נדבק לחולצה שלי. זה לא אמור להיות, ככה לא מרגיש כשאוהבים מישהו ללא גבולות. לפחות לא כמו שאמא שלי סיפרה לי שזה מרגיש, איך שראיתי את אימי ואבי יחד נראה אחרת ממה שאני ודיינה נראים. התחלתי ללכת חזרה לחדר שלי, ראיתי את דיינה הולכת במהירות במסדרון הפתוח לאוקיינוס ונכנסת לחדרה.
"בדיוק רציתי לצאת לראות איפה אתה, הכל בסדר?" שאל פרקר כשנכנסתי לחדר והוא עמד שם עם ג'ינס ובלי חולצה, סגרתי את הדלת מאחורי.
"הכל סבבה, אני נכנס להתקלח עכשיו." אמרתי ונכנסתי לשירותים, סגרתי את הדלת ונשענתי עליה.
^נקודת מבט דיינה^
נשענתי על דלת השירותים עדיין נוגעת בשפתיי, הוא הביט בי בכל כך זעזוע. אני לא התכוונתי שזה יקרה, פעם הרגשתי משהו לגביו אבל זה עבר. עכשיו אנחנו חברים כל כך טובים, אני פוחדת שנתרחק עכשיו בגלל חוסר המעצורים שלי.
^חזרה לאוסקר^
המים זרמו על ראשי ואני השענתי את ידיי על האריחים הלבנים של המקלחת, החול מרגליי ירד ונשטף לחור הניקוז. אני לא יודע מה לחשוב יותר, אני רוצה לשכוח מכל העניין הזה ולהמשיך להיות חברים טובים. אחרי שיצאתי מהמקלחת עטפתי את מותניי במגבת ויצאתי לחדר לקחת משהו ללבוש מהתיק שלי, פרקר לא היה בחדר. הנחתי שהוא יושב בחוץ או מדבר עם מישהו בחדר אחר, פתחתי את התיק והוצאתי משם בגדים נקיים. יבשתי את שיערי הספוג והתלבשתי, פרקר נכנס כשסיימתי לסרק את שיערי. אני אולי אקצר אותו בקרוב, מראה חדש לאוסקר חדש.
"הבנות עוד מעט מוכנות, אתה מוכן?" שאל הוא נראה קצת חסר מנוחה.
"כן, תגיד הבאת דאורדוראנט? שחכתי לקחת את שלי מהבית, אני כזה אידיוט." אמרתי והוא הוציא את הדאורדוראנט שלו מהתיק, הוא זרק לי אותו והורדתי את החולצה. ריססתי על עצמי את הדאורדוראנט וזרקתי לו את הספריי חזרה, לבשתי את חולצתי חזרה ולקחתי את הפלאפון שלי והמפתח לחדר.
"תקרא למי שלא ירד עדיין טוב? אני מחכה בנתיים בקבלה אם יש שם מישהו." אמרתי ופרקר הנהן ועלה, הוא לא מדבר הרבה בזמן האחרון. זה הדאיג אותי, אבל אני אדבר איתו על זה מאוחר יותר.
"מדייק, לא כמו השאר." אמר פיל ולא הרים את עיניו מחוברת הסודוקו שלו כשהגעתי לקבלה, רוז ישבה לידו והביטה בו פותר.
"כן, שלחתי את פרקר לקרוא לשאר אז נצא בקרוב." אמרתי ונשענתי על זרוע אחת הכורסאות שהיו שם, פיל סגר את החוברת עם העט בתוכה והביט עליי בחשדנות.
"בסדר, אז לאן נצא לאכול?" שאלה רוז ונשענה אחורה בכורסא, חייכתי והתיישרתי במקומי.
"נבדוק מה קרוב ונבחר מה שמקובל על כולם, אני מניח שיש מקום כזה איפשהו." אמרתי בגיחוח והיא ציחחקה קלות, היא הרצינה את פניה והעיפה מכה קלה בחזהו של פיל שישב לידה.
"אתם קלטתם מה קרה כרגע?" שאלה ואני הרמתי גבה "הייתי נשית לשנייה." אמרה ואני ופיל צחקנו, היא חייכה וצחקה איתנו. השאר הגיעו כשפרקר לפניהם, בדיוק בחמש דקות איחור.
"אז בואו נצא, כדאי לאכול בקרוב כי אנחנו צריכים לקום מוקדם מחר." אמרתי וקמתי ממקומי, דיינה לא הביטה בי ואני גם לא בה.
"טוב, יש מקום קרוב שמוכר מבחר דברים." אמר ג'ף ומחא כף, כולם הביטו בו בחשדנות.
"מה?? בדקתי כשנארה התקלחה, מאות לוקח לך להתקלח אחות!" אמר והיא הביטה בו בכעס כשהשאר צחקו.
"אז בוא נצא לאכול, קדימה." אמרתי וכולם יצאו החוצה.