סודות פרק 7

"מה תרצו להזמין?" שאלתי בקול עדין ככול שאפשר וסידרתי את החצאית הכחולה בעלת המשבצות הלבנות, חלק ממדי המסעדה, שנאתי ללבוש אותם אך לא הייתה לי ברירה.
"אני ארצה להזמין כוס קפה" ביקשה הבחורה, שיערה הכהה היה פזור על כתפיה, עיניה הכהות הביטו אליי, בוחנות אותי.
"אוקיי, ומה בשבילך אדוני?" הבחור שישב מולה נראה צעיר ממנה, שיערו היה פרוע ובגדיו מרושלים, ההפך הגמור מהאישה המסודרת עם חליפת העסקים הרשמית.
"אני חושב שגם אני אזמין קפה" הוא אמר והניח את התפריט על השולחן.
"אוקיי, זה ייקח כמה דקות אבל אני מבטיחה שההמתנה תהיה שווה את זה" חייכתי חיוך צבוע, האישה השיבה לי בחיוך אך הבחור היה עסוק בטלפון שלו.
ניגשתי למטבח ונתתי את שתי ההזמנות ושקעתי במחשבות.
מחשבותיי נדדו לפריצה למרכול, אם הנער הזה לא היה נמצא שם כנראה שבמקום לעבוד במסעדה הייתי נמצאת במוסד לעבריינים צעירים.
"גוני, ההזמנה מוכנה" קולו הרועם של פלו העיר אותי ממחשבותיי, לקחתי את שני ספלי הקפה שהוא הגיש לי אך כשהגעתי לשולחן שבו שניהם ישבו הם לא היו שם.
"אנשים מעצבנים…" מלמלתי לעצמי והסתובבתי לכיוון המטבח אבל איזשהו כוח משך אותי להסתובב ולהביט שוב על השולחן, פתק קטן היה מונח עליו, הנחתי את שני ספלי הקפה, לקחתי את הפתק, עליו היו כתובים מספר סימנים לא ברורים, כמו קשקוש של ילד קטן, הכנסתי את הפתק לתוך שולי החצאית והחזרתי את שני ספלי הקפה, מנסה להבין מה הלך כאן.