סודות פרק 5

ישבתי בכיתה, שום רעש לא נשמע, כל אחד הביט על השני, מנסה להבין מה המטרה של הכינוס.
ידיי התעסקו עם חתיכת נייר קטנה שעלייה היה רשום מקום המפגש הבא, הפרויקט הגדול.
"סליחה, מה השעה?" קול עדין שאל מאחוריי, סובבתי את ראשי, זו הייתה ילדה, שיערה היה קלוע בצמה רפויה, על צבע עורה החוויר הופיע כמה נמשים, ועיניה הקרנו עצב.
הבטתי בשעון שעל פרק כף ידי "השעה שלוש" אמרתי, הנערה חייכה והודתה לי.
לאחר דקות ארוכות הדלת נפתחה, גבר צעיר עמד בפתח, היה נראה שהשקט נהיה יותר צורם
"אני מניח שאתם לא יודעים למה אתם פה?" פתח במילים אלו, מבלי להציג את עצמו.
"שיעורי עזר" קול של נערה ענה מאחוריי, לא טרחתי אפילו להסתכל, ידעתי כבר מה מצפה לי אך טעיתי . "נכון, מכול שכבה נבחרו כמה תלמידים, אתם נבחרתם באופן אקראי ולא בגלל היכולות שלכם" הופתעתי לגלות שהתלמידים נבחרו באופן אקראי ולא על ידי הציונים שלהם.
"השיעורים מתקיימים כול יום שלישי וחמישי לאחר הלימודים, ועכשיו נעבור להקראת השמות"
הוא הוציא מתוך תיק נישא דף מקומט וישן.
"ניקיטה פיטרוב"
שמי היה הראשון ברשימה, "כאן" אמרתי בחוסר רצון מובהק.
"מוניק ליזה" שום קול לא נשמע, הבטתי לצדדים וראיתי שהנערה העדינה בעלת הנמשים הרימה את ידה.
"דרו מקסי" גם הנערה הזו הרימה את ידה.
"פיטר או.." קולו של המורה נקטע.
"אנדרו, אני זקוקה לעזרתך" זו הייתה סגנית המנהל ופנייה נראו מדאגות, הוא הנהן בראשו והיא יצאה מהכיתה.
"תלמידים, אני אצטרך לצאת, בינתיים אתם יכולים לנסות להכיר אחד את השני, אני בטוח שאתם לא צריכים אותי בשביל זה" חיוך מסתורי הופיע על פניו, וגם הוא מיהר לצאת מן הכיתה.