סודות פרק 1
הסמטה הייתה ריקה לגמרי. קולות צעדיי הדהדו, השקט היה מחריש אוזניים.
בידי החזקתי שקית שהכילה בקבוקי ספריי ריקים מצבע.
התקרבתי לכיוון פח האשפה שהדיף ריח נוראי, פתחתי את המכסה שלו ומתוכו קפצה דמות קטנה שלא יכולתי לראות, נרתעתי מעט "מיאו" הצליל החלוש הרגיע אותי,
השלכתי את השקית והסתובבתי בחזרה בשביל להתקדם לכיוון ביתי אבל קול אזעקה מנע ממני לעשות זאת.
הגעתי אל מקור האזעקה, חנות קטנה ופשוטה שלא נראה שיש משהו מיוחד מספיק בשביל לפרוץ לשם.
התכוונתי לעזוב את זה ולתת למשטרה לטפל בזה אבל אז הבחנתי בדמות כפופה ליד דלת החנות "היי, אתה, מה אתה עושה? אתה רוצה שהמשטרה תתפוס אותך?" הדמות סובבה אליי את ראשה "אוקיי, אם אתה רוצה להיתפס זו לא בעיה שלי" אמרתי והסתובבתי בשביל לחזור על עקבותיי אך באותו הרגע סירנות משטרה נשמעו, אורות כחולים ואדומים נראו מתקרבים, ידעתי שאם הם יראו אותי שם הם יקשרו אותי לפריצה, לא יכולתי לתת לזה לקרות.
תפסתי בידה של הדמות הלא מוכרת והתחלתי לרוץ במהירות, ידה של הדמות הייתה עדינה ושברירית. עברנו פיניות רבות אבל הצלחנו להתחמק מהם.
שנינו עמדנו מתחת לפנס רחוב ישן ויכולתי לראות שהדמות היא נערה, שיערה היה ארוך ובהיר ועיניה בהקו תחת אורה של המנורה וגרמו לי להישאב לתוכם.
הסדרתי את נשימותיי והתחלתי ללכת, עוקף את הנערה "היי, אתה, מה את חושב שאתה עושה?" היא שאלה תוך כדי הסדרת נשמותיה "הצלתי אותך ועכשיו אני מתכוון לחזור הביתה" עניתי בקול אדיש "אתה רציני?" היא נשמעה מופתעת "מה את רוצה שאני אעשה?" שאלתי אותה, ממשיך להתקדם "תודה" שמעתי את קולה המרוחק.
תגובות (8)
היי, אהבתי את ההתחלה, מצפה להמשך :)
תודה:)
התחיל טוב אבל אני ממליץ לך ללכת על הגישה של השיטת (מתחילים בכול הכוח ואז מאיצים (= )
יופי, רק חבל שאני לא מכירה את השיטה הזאת
מצטערת, פשוט יש לי שני משתמשים אז הגבתי מהמשתמש השני, ואני לא מכירה את השיטה הזו
זה מוטו… כלומר לתת את הכול על ההתחלה ואז לתת יותר ויותר כול יום…
(במילים אחרות זה אומר שזה טוב אבל לא יזיק ליתוש…)
מהמםםםם את חיבתת להמשיךך!!
תודה רבה!