סהרה 5

'אבא.' אמרתי בביטחון, ממיינת בראשי את המידע לדברים שאני יודעת, ודברים שאני לא יודעת. את הדיוקן תליתי מעל המיטה, בתקווה שיעזור לי למצוא את אמא, אך לשווא.
'הזאב חייב להיות ידידותי' אמרתי, ממשיכה למיין, 'אם הוא הקריב את עצמו בשבילי, הוא בטח היה חבר טוב של אבא שלי, או של אמא שלי' המילים האחרונות חלפו בראשי בלחש. אם כך, למה אבא בוכה?
'הם בטח בסכנה, אם הזאב היה צריך למלט אותי, אולי זו הסיבה שאבא שלי בוכה. הוא לא רוצה להיפרד, או שהוא מפחד. ואיפה אמא? האם היא מתה? למה היא לא נפרדת ממני?' כל כך הרבה שאלות ומעט תשובות.
שאלה אחת עלתה וצפה לראשי. 'מה משמעות הדימיון ביני ובין הזאב? שכן מצאתי את אבי, אז איך יצא שירשתי את צבע העיניים שלו? ואולי..' פסלתי את האפשרות. 'זה מגוחך. לא ייתכן שהזאב הוא אמא שלי- הוא בן, אני בטוחה. אבל.. מה לגבי דוד?"
הראש שלי הסתחרר. 'למה דברים לא הגיוניים?' כעסתי. "אני הולכת לצוד" קראתי לבסוף ויצאתי מחדרי.

לפני שאתם יוצאים, רציתי לספר לכם טריק קטן עלי. איך יכול להיות שאני בחו"ל ועדיין הצלחתי לכתוב ככה? אז שתדעו- אני כותבת הכללללל בטלפון. אבל זה מסובך לכתוב ברשת כי אין לי וויפי כל הזמן.. מה שעשיתי זה שאמרתי לעצמי, 'מלי, חייבת להיות איזו שהי אפליקצייה בשביל זה.'
חיפשתי "וורד" באפ סטור, והורדתי אפליקציה בשם "Docs to go" שפועלת בדיוק ככה- וורד לטלפון. אני כותבת בה, ואז עושה קופי פייסט לפה כשיש רשת. מקווה שעזרתי^^