נפש חיה – פרק 11. "שיכחה".
"את מה?" איאן לא היה בטוח ששמע נכון.
"אני אוהבת אותך?" שאלה טייסי.
"את שואלת אם את אוהבת אותי?"
"אני אה, אוהבת אותך?" שאלה טייסי שוב.
"זאת שאלה מכשילה?" שאל איאן.
"זאת שאלה מטומטמת." פסקה טייסי. "אני אוהבת אותך. זאת אומרת, נראה לי."
"אוהבת? אותי?" שאל איאן בהפתעה, עיניו הכחולות הקרות שבדרך כלל בהו באוויר, נצצו, "טייסי, אני לא יודע אם אני בן אדם שכדאי לאהוב."
"אני אמורה לדעת?" שאלה טייסי בהיסוס. היא גירדה את שיערה החום – אדמוני והעבירה את משקל גופה מרגל לרגל.
"את בן אדם טוב." אמר איאן, "אבל אני? אני פוגע בכולם."
"אני מצטערת שבכלל העליתי את זה," אמרה טייסי, "פשוט תשכח מזה."
"לשכוח ממה?" שאל איאן בחיוך.
"כן, לשכוח ממה באמת?" שאלה אנדי את טייסי מאחור.
טייסי הסתובבה ומיהרה לענות, "לשכוח מהעקרבים."
"אה, כן. זה באמת היה נוראי." אמרה אנדי ועיוותה את פניה כשנזכרה. "הבאנו קצת אוכל, ומכיוון שסיימנו פה אפשר כבר לחזור לשדה התעופה."
"אני חייבת אוכל." אמרה טייסי בחיוך, חיוך שהסתיר את העצב שהרגישה בפנים.
צ'ייס ורייצ'ל ישבו יחד מול חדרו של זאק וצפו בו ובג'ס מתנשקים.
"זה היה רק עניין של זמן." אמרה רייצ'ל בחיוך, "רואים שהם מתאימים אחד לשני."
"כן." גיחך צ'ייס.
"רייצ'ל?" הוא שאל בעדינות.
"כן."
"אם לא יצא לי להגיד, אז רציתי לומר משהו כבר עכשיו." אמר צ'ייס.
"מה זה?" שאלה רייצ'ל בחיוך.
"אני אוהב אותך." אמר צ'ייס ישירות.
"גם אני." חייכה רייצ'ל בביישנות.
"את אוהבת את עצמך?" שאל צ'ייס בבלבול.
"לא, לא. אותך." הסבירה רייצ'ל.
הם התקרבו אחד לשני ושפותיהם נצמדו לרגע אך רייצ'ל זזה אחורה במהירות.
"סליחה, סליחה, סליחה." התנצל צ'ייס. "אני פשוט מטומטם."
"לא, זה לא זה." אמרה רייצ'ל בחיוך עצוב, "באמת זה לא זה. אני פשוט לא יודעת עליך שום דבר. על ההורים שלך, המשפחה שלך, העבר שלך."
"את תאמיני לי אם אני אגיד לך שגם אני לא יודע?"
"אמא! אמא! אמא!"
חיוך עלה על פניה של אלכסיס כששמעה את קולו הדקיק של בנה בן השלוש.
"כן, ניקו." היא הסתובבה לעבר בנה. שיערו השחור היה מפוזר כתמיד ועיניו הירוקות נצצו באושר.
"הצלחתי! הצלחתי!" הוא צעק בשמחה, "הצלחתי להשתנות!"
אלכסיס רכנה אליו וליטפה את שיערו השחור. "כל הכבוד! רוצה להראות לי?"
הוא חייך מאוזן לאוזן והנהן.
"אז קדימה."
הוא כיווץ את עיניו בריכוז והתחיל להשתנות.
תחילה הוא התכווץ ועורו התכסה קשקשים ירוקים. כנפיים קטנות וחומות התחילו לצמוח מגבו.
גופו התארך וטפרים ומקור צהובים צמחו לו.
אלכסיס החווירה שהשינוי הסתיים. מולה התעופף נחש קטן וירוק עם טפרים ומקור צהובים וכנפיים קטנות וחומות, כנפיים של נשר.
"אוי, לא." מלמלה אלכסיס. "זה מתחיל."
תגובות (23)
אני מרגישה עכשיו ממש רע כי שכחתי להקדיש את הפרק של הסיפורי שלי לאחוותינו המופלאה -_- אני מציעה את השם- "אחוות המשועממים", מספיק נדוש מבחינתי ^^
ולפרק, אתה בן אדם רע! מה אתה עושה לטייסי שלי? אני מתכוונת, אני שמחה שהיא אזרה אומץ ואמרה לו את זה אבלאבלאבל… אוף, למה כתבתי שהיא מובכת בסביבת בנים לכל הרוחות???
הבן של אלכסיס הוא נשר עקרבי! זה לא חיבור מילים, אני גרועה בזה…
תמשיך!!! לא אתייחס לכל השיפים האחרים בפרק כי אני לא כל כך מבינה בזה -,-
תמשיך!!!
חחח…
לא הבנתי מה כתבת על טייסי…
היית רוצה שהיא תמשיך לומר לו שהיא אוהבת אותו ולא תשתפן או שלא תאמר לו את זה מלכתחילה?
לא! הוא לא נשר עקרבי!
הוא נחש נשרי או נשר נחשי.
תודה רבה!!!
אוי סליחהסליחהסליחה התבלבלתי! פשוט נשר עקרבי נשמע כל כך טוב *~*
אז מצידי הוא נחש נשרי ^^
בקשר לטייסי- מצידי היא גם יכלה לא לומר לו את זה מלכתחילה… בכללי אני די נגד אהבה -,-
בבקשה :)
"אחוות המשועממים" מתאים פרפקט ^^
ובנוגע לפרק- :םםםםםםםם יש להם ילד?? :םםםםם עכשיו זה גובל במטריד :S חח סתם
לדעתי האמת הפרק היה קצר מדי ובקושי היו בו תיאורים.. שלא לדבר על זה שאני עדיין לא יודעת מי אלה מי U0U' בושתית שכמותי… אבל לפחות אני יודעת מי זה איאן, והוא לא דמות שלי, אז אני מתקדמת!
טוב, בקיצור, תמשיך. אם תמשיך גם אני אמשיך! לעזאזל עם חוסר החשק וחוסר המוזה שלי לפעמים..
חחח…
בקשר לטייסי, מאוד התלבטתי.
מצד אחד אמרת שהיא מאוד מובכת בסביבת בנים ומצד שני, "היא תאמר כל דבר לכל אחד ישר בפנים בלי הסתייגות ועיגולי פינות".
זה תקע אותי במבוי סתום כל כך הרבה זמן אז בסוף ניסיתי למצוא איזושהי נקודת פשרה.
מה גובל במטריד?
הסברתי על האורך כבר ולגבי התיאורים, ניסיתי באמת שניסיתי אבל היום לא הייתה עליי כל כך מוזה(מה שבין היתר השפיע גם על האורך…)
בקשר לדמויות אני מציע לך לקרוא מההתחלה ואולי ככה תביני.
אם זה יעזור במשהו –
אדם – אריה
טייסי – טיגריס
צ'ייס – שועל
אמילי – זאב
קונריס – נמלה
ג'ס – דבורה
זאק – טווס
רייצ'ל – בז
איאן – קטלן(אורקה)
אולימפיה – תמנון
אנדי – דוב
קארים – פומה
רין – קרנף
טוני – תנין
איך אתה מצפה ממני לזכור את כולם??? :םםםםםם
ומי זה לעזאזל זאק? ומי זה לעזאזל טוני? ומי זאת רין? :םםם אני מרגישה כל כך מבולבלת עכשיו…
זאקי החמוד שלי הטווס^^
עובדה שאני זוכר! ויש פה עוד כמה כאלה(יש כאלה?)
זאק – החיה המקבילה שלו טווס, הוא התנשק עם ג'ס ובקצרה, הוא מוכשר בהכל אבל לא אוהב להיות במרכז אור הזרקורים.
טוני – החיה המקבילה שלו היא קרנף אז את טוני אני כתבתי והאמת שעד עכשיו השם שלו הופיע בערך רק 5 פעמים… אז אני צריך לתת לו יותר זמן. בקצרה, הוא שחצן, אדיש ויש לו פה גדול.
רין – אז זה בן קודם כל, החיה מקבילה שלו, קרנף. פומה כתבה לי אותו והאמת שגם הוא לא קיבל כל כך הרבה זמן. בקצרה, הוא ידידותי, חברותי, יש לו פתיל ארוך והוא אוהב שמש וחום.
מקווה שעזרתי פחות או יותר!
רואה? זאת בעיה ממש גדולה כי אני בטוחה שרין זאת בת ואנדי זה בן וזה הפוך ;0;
אתה כותב את הסיפור, ברור שאתה זוכר!
(ומטריד בקטע שיש להם ילד)
אני 10!!!!
לא הבנתי מה מטריד אבל למה זה כל כך מטריד?
זה שיש לה ילד מהאויב המושבע של אבא שלה זה די מטריד U^U
לא, הבנתי*
אההה…
הבנתי..
למה הפרקים האלה כל כך דביקים? סליחה, אבל זה ממש מוזר שהם רק נפגשו והם כבר בטוחים ויכולים לאמר שהם אוהבים אחד את השנייה ומתחילים ללעוס פרצופים (אוקיי, סליחה על הביטוי, אבל אני לא הולכת למחוק אותו.)
חוץ מזה, הפרק כרגיל כתוב בעיני בצורה איכותית וטובה. תתפלא, אבל אין לי הערות (אני מרגישה חוזר עם עצמי עכשיו, אבל זה המצב.)
ניקו הוא פייתון הילד, נכון?
קטניס אוורדין, סוף.
יאיי! פרק שמוקדש לאחווה:>
אוהבת אותכם, אחוותי היקרה!
הפרק היה חמוד, ואני שמחה שהיה פירוק שיפ (לפחות בקרוב) ושרייצ'ל קצת היססה כשהם התנשקו, אבל זה עדיין הלך טיפה מהר..
הוא ניקו נשמע חמוד למרות שהווא בצד של הרשע. מן יצור נחשי נשרי שכמוהו^^
תמשיך! ואני מצפה למרתון!!!
קודם כל יש את רייצ'ייס ואלה רייצ'ייס אז…
דבר שני, זה סיפור! כאילו הם הופכים לחיות אז לא יכול להיות שהם מתאהבים אחד בשני?
מה זאת אומרת, "ניקו הוא פייתון הילד"? אם התכוונת לשאול אם הוא הילד של פייתון אז כן.
ניקו קטן מדי כדי להבין משהו… הוא פשוט עם ההורים שלו אבל הוא לא באמת מבין מה הולך סביבו. אבל הוא באמת חמוד!^^
תודה רבה!!!!
לא התכוונתי לזה, אבל תודה שגילת! (חשבתי שזה סוג של פלאשבק כזה וניקו הוא פייתון. זה דווקא הגיוני, אם מתעלמים מאלכסיס איכשהו.)
קטניס אוורדין, סוף.
רייצ'ייס! רייצ'ייס!~
האם ידעתם שבשנת 1842 נחקק חוק שאוסר על נשים וילדים במכרות? וששוויץ נתנה זכות הצבעה לבנות רק לפני חמש שנים?! ~מנסה להתלהב מנושא העבודה~
אעעע גברת אמורה, אנדי שלי היא בת פפט
סוף סוף רייצ'ייס אעאעאע
פיית'ון 2 – פיית'ון ג'וניור! חזרתו של ניקו – נשר נחשי!
ניקו מזכיר לי את דם האולימפוס. חה הסצנה של פרסי וניקו בסוף הספר
תמשיך!!!
שם ושם משפחה: קים ריין
גיל: 18
מין: נקבה
חיה מקבילה :זיקית
מראה: שיער שחור חלק וארוך, עיניים ירוקות אבל ממש ירוקות נראות כאילו הן זוהרות (זיקית בכל זאת.) רזה גבוהה.שפתיים דקות.
אופי: סגורה נפתחת רק בפני המיוחדים ביותר וגם זה בלי רגשות יותר מדי. אבלתמיד היא שכנעה את עצמה שעמוק בפנים יש לה לב כמו לכולם. קרה מאוד ועצבנית, זועפת.
רקע: לאחר שנולדה משפחתה נטשה אותה והיא אומצה על ידי אחות בית החולים ובגיל שבע עשרה היא ברחה.
משהו להוסיף: אני אשמח נורא אם היא תעזור לטובים באימונים להפוך לחיות אבל אתה הסופר ואתה המחבר, נתון להחלטתך.
בנוסף אני לא זוכרת איך הדמויות נראות וגם לא קראתי בהרשמה, אז אם יוצא והעתקתי תגיד/י לי ואני מצטערת מראש
בסדר גמור!
הדמות נכנסת לסיפור!
ת-מ-ש-י-ך!!!!