נערים – פרק 4

פרק 4
על הבר ישבה נערה, לפחות כך היא הייתה נראית. שיערה הבלונדיני המתולתל הסתיר חלק מהעין הימינית שלה, היא הרימה את שתי אצבעותיה כדי לסמן לברמן שיבוא. היא לבשה מכנס ג'ינס קצר עם קרעים ועיניה היו בצבע אזמרגד הברמן הושיט לה את הכוס וברגע שהיא הרימה אותו היא ננעלה על המבט שלי, כמובן שמיד השפלתי אותו אבל היא לא עצרה מלהביט בי.
היא אמרה משהו לברמן והוא מיד התקדם לעברי עם כוס שתייה, "שלום לך, הנערה שם שואלת אותך אם אתה רוצה להצטרף אליה, והיא הזמינה לך משקה." הוא הניח את הכוס על הבר, הרמתי את הכוס והתקדמתי לעברה.
"היי," אמרתי והבטתי בעיניה, "נעים מאוד, שמי אליסון." היא הושיטה את ידה לעברי ולחצנו ידיים, היא חייכה חצי חיוך לעברי ואמרתי את שמי: "ג'ייס." זו פעם ראשונה שבאמת אמרתי את שמי בכול המסע הזה.
התיישבנו אחד מול השני והיא התחילה לדבר
"אז ג'ייס, מה אתה עושה בבר כזה?"
"אותה מטרה שלשם כך את כאן." השבתי,
"אני כאן כדי למצוא חבר, אתה רוצה חבר?" היא עקצה, היא לא יודעת שאני מלך העקיצות "לא, פשוט עברתי כאן באזור וחשבתי שבר זה רעיון טוב לנקות טיפה את הראש." היא הרימה את הכוס וחשפה את פרק כף ידה, היה שם שתי זוגות של כנפיים צחורות בקנה מידה מאוד קטן.
"תמצא את בעלת הכנפיים.." נזכרתי במילותיה של דנקלה, ואז ירד לי האסימון.
"נו אז הצלחת לנקות את הראש?" היא שאלה מיד לאחר שהיא הניחה את הכוס,
"הצלחתי למצוא משהו טוב יותר."
"אני מחפש את האוצר, והשומרת של האוצר אמרה לי למצוא אותך." החלטתי לספר לה, "אני ידעתי שזה אתה, אז יש לך את המפה?" שאלה,
"כן, אבל השומרת אמרה לי למצוא גם את משולש ההוריקן." הסברתי, היא הביטה על דלת הכניסה בחשש. "מה קרה?" רציתי להסתובב אבל היא עצרה אותי מלהסתובב.
"אל תסתובב, כול עוד אתה לא תביט בהם, הם לא ישימו לב שאתה כאן." היא אמרה במהירות והמשיכה להביט בהם, "אלה שלושת השדים הגדולים." היא הוסיפה,
"תני לי לנחש, הם גם רוצים את האוצר?" שאלתי עם נימת צחוק,
"הם יעירו את אדונם ויבקשו להשתלט על העולם." היא ענתה לי, הבטתי בעיניה שמביטות בשדים הללו.
-"איך נצא מפה? הם עוברים אחד אחד כדי לבדוק עם הסכין כאן." היא הביטה בהם ואמרה, הושטתי את הסכין לעברה, "מה אתה מוציא את זה!" היא צעקה, מיד היא קלטה שהשדים שמעו אותה, קמתי מהכיסא והידקתי את אחיזתי כלפי הסכין.
"הבא לנו את הסכין!" קרא המנהיג, הוא היה בעל פנים שרופות ועיניו היו אדומות. –"אין מצב. אתה רוצה את הסכין? תצטרך לעבור דרכי." אמרה אליסון והגנה עליי עם גופה. היא כיווצה את אצבעותיה לאגרוף. "אנחנו שלושה מול אחת?" הוא פלט נחירה,
"מול שניים." קראתי בקול, עיניי נפערו ויצאו להבות כתומות – אדומות מידי והושלכו לעבר השדים, הם זזו בהתאם, האש עטפה את כול גופי והרגשתי שאני לא יכול לעצור, לא יכולתי להזהיר אף אחד שהיה שם. כול האזרחים כבר ברחו משם שראו שיוצאות לי להבות מהידיים. לפתע מהלומה אחת גדולה יצאה מכול גופי ופיצצה את כול הבר, הקורות התומכות נפלו על השדים והם נעלמו, ואני נהדפתי לאחור והלהבות הפסיקו. אליסון הצליחה להסתתר שנייה לפני הפיצוץ.
"קדימה בוא כבר!" היא קראה וזינקה לעבר גופי,
הצלחתי לקום על רגליי, יצאנו מהיציאה האחורית ונסנו על נפשנו.