נסיכה נופלת : פרק 1

אי שם בשמיים האין סופיים זוהר מנצנץ נופל לכיוון בלתי ידוע ונוחת לו הי שם.

"הי לכולם שמי הוא ונלופי שם קצת מוזר, אז היום אני יספר קצת על עצמי אני גרה באי בודד עם הקרובים שלי ודי כיף לי.יאו תראו קופיף קטן וחמוד, היי לך" אחרי שעתיים של סיבובים ביער רק כדי לעשות בלוג קטן. הלכתי לביתי ונכנסתי להתקלח לבשתי פיג'מה ונכנסתי למיטה תמיד אהבתי לעלות על המיטה מוקדם מהרגיל ולקרוא ספר. אחרי שעתיים של קריאה בספר נרדמתי. עמדתי לבדי בחושך אור קלוש מאור סביב דמותי. אני הולכת, הולכת, הולכת, ומגיעה לדלת, דלת שגבוה ממני בעשרים מטרים. הילה רעה, יוצאת מין החדר הילה מפחידה. אני מושיטה את ידי ופותחת את הדלת,אני רואה הרבה יצורים מפחידים,קולם מהדד מילים מתערבבות עם מילים "ונלופי את לא תנצחי אותנו, אנחנו נלחם עד הסוף הרע" הם נעלמו קולם מהדד בחשיכה כמה פעמים ונפסק.
אני קמה כולי מזיעה ומתנשפת אני הולכת למטבח לשתות כוס מים,
אני רואה את אחי יושב ואוכל אני מסתכלת על השעון ואני רואה שהשעה עשר בלילה, אני חוזרת למיטה שלי ונרדמת שוב פעם, הפעם אני רואה מנהרה ארוכה ובסופה יש משהו זוהר, אני הולכת, הולכת, הולכת והמנהרה לא נגמרת, אני עוצרת בצד ומתיישבת על הרצפה "אילו רק היית מאמצת יותר היית מסוגלת להביס אותי חבל ונלופי, חבל" אמר קול בלתי מזוהה. הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי אף אחד, " איפה אתה? צא החוצה!" אמרתי. "לא רוצה" השיב הקול. התעוררתי מזיעה ומתנשפת, ירדתי למטה, למטבח לוקחת כוס מים ולוגמת, הפעם אחי לא היה למטה, הסתכלתי בשעון השעה הייתה שבע בבוקר, הלכתי לחדרי והתארגנתי לבית ספר.יצאתי מהבית לקחתי מפתח ונעלתי את הבית התחלתי לרוץ לבית הספר לא כי אני מאחרת אלה כי זה משחרר. הגעתי לבית ספר התיישבתי במקומי ודברתי עם חברה הפעמון צלצל והמורה נכנסה לכיתה, "ילדים אני רוצה להציג לכם ילד חדש, אתה יכול להכנס ולהציג את עצמך" הדלת נפתחה וילד די חתיך נכנס לכיתה נעמד לעד המורה פתח את פייו ואמר "שלום קוראים לי סקאיי,עברתי לפה השנה ואני מצפה להכיר את כולם, סיים סקאיי לדבר. " אתה יכול לשבת מאחורי ונלופי" אמרה המורה. סקאיי הסתכל עלי במבט מאיים ולא הוריד את העיניים שלו ממני,רק שהוא התיישב הוא הביט לכיוון אמה חברי הטובה