caged angel
כן אני אעדכן הרבה פחות כנראה, אני עם חום כבר שבוע בקושי מדברת בלי להשתעל.

נורמית/פרק שתיים עשרה

caged angel 08/12/2015 584 צפיות 4 תגובות
כן אני אעדכן הרבה פחות כנראה, אני עם חום כבר שבוע בקושי מדברת בלי להשתעל.

גם אני וגם האנשים עמדנו בלי לזוז במשך דקות ארוכות, הם לא זזו מהפחד שאם אני אראה תזוזה אני אשחרר את החץ, אני לא זזתי מפחד, הייתי קפוא.
לא משנה כמה פחדתי, לא הראתי את זה על פני השטח, נשארתי עם פנים רגועים והיד שלי החזיקה את הקשת רגועה, דרוכה וללא רעידות.
הבחור ששבר את הקסם שלי הרים את שתי הידיים שלו באוויר, הבנתי את הכוונה, הוא רצה לדבר. לא סמכתי עליו, אבל הורדתי את הקשת שהופנתה לאדמה, עדיין דרוכה ועדיין יכולה לשחרר חץ בהתראה של מאית השנייה. שני האחרים הסתכלו עליי חושדים עם ידיים על חרבות שנמצאו בנדנים על מותניהם. הרמתי את הקשת וכיוונתי על הבחורה, סימנתי להם עם הראש בהנהון, מקווה שהם יבינו את הרמז.
הבחור השמאלי אמר מילים לא ברורות ושניהם הרימו את הידיים שלהם באוויר כמוהו, לא ידעתי אם הם בטוחים שעדיין יוכלו להביס אותי אם נילחם, או שהם לא התכוונו להילחם איתי. הוא הסתכל עליי מחכה, והינהן לכיוון הקשת שלי.
הנמכתי אותה והחזקתי אותה לא דרוכה, אבל עדיין עם החץ ביד שלי מוכן לירות אותו אם יעלה הצורך.
הבחור אמר כמה מילים, יותר נכון חזר על אותה המילה בשפות שונות, הצלחתי להבחין בהגייה שונה, כנראה חיפש שפה שאני מבין.
הצבעתי על עצמי.
״סאן.״ אני והוא כנראה לא דוברים את אותן השפות, די הגיוני אם אני חושב על זה. אז איך הילד הבין אותי?
״נירון.״ הוא הנהן ואז הצביע על עצמו.
״ניטץ׳, רובולט.״ הוא הצביע על הבת ואז על הבן. לאחר מכן הוא הצביע על המדורה, ואז על הבת, ניטץ׳, ואז החווה על הבטן שלה.
הבנתי את המחווה הזו, הוא טוען שהיא בהריון והם מחפשים מקור חום. עצמתי עיניים מאזין, לב אחד פועם, שני לבבות, שלושה… ואז עוד אחד מהיר מאוד וחלש. היא כנראה בחודש מתקדם והבגדים החמים שלה מסתירים את הבליטה.
שתקתי, אסור לסמוך עליהם, עצמתי עיניים מקשיב בשקט.
לב אחד גדול וחסין, של הגבר רובולט, לב שני, קצת יותר חלש, הנחתי שהוא של נירון.
ואז עוד שני לבבות יותר קטנים, אחד קטנטן ופועם במהירות עצומה, השני יותר גדול, של ניטץ׳.
נאנחתי ונסוגתי אחורה, משאיר צד של המדורה עם מקום לשלושתם, אני לא אתן לאישה בהריון להישאר לבד בקור.
הם התקרבו והתיישבו מולי במדורה, הגבר הרים יד כמחוות תודה ואני הינהנתי מאשר.
הם הסתכלו עליי חושדים אבל נהנו מהחום, לא הבחינו בשני הילדים שמכורבלים בשמיכה ונראים כמו גוש ענק של בדים.
הם הסתכלו על עצמות הארנב עם עיניים רעבות, נאנחתי, מתחתי את הקשת ויריתי חץ שנחת הרבה מאחוריהם, מזיז את השיערות שלהם כשחלף ליד ראשם.
הם ישר נדרכו ושלפו כלי נשק, הצבעתי על רובולט ואז על החץ, הם החליפו כמה מילים לא ברורות ונירון משך בכתפיים והצביע על החץ.
רובולט הלך אליו באנחת תיסכול אבל כשהגיע אליו צעק משהו בשימחה, הוא חזק עם החץ ועם מכרסם גדול ומת באחת מהידיים שלו. הוא החזיר לי את החץ עם חיוך והתחיל לפשוט את העור למכרסם מכין אותו לאכילה.
לפגוע בו היה לא קשה עם חוש השמיעה שלי, רק שמעתי אותו רץ בדשא וידעתי שאני אפגע.
הסתכלתי עליהם אוכלים שקט, לפחות אני יכול להישאר ער ולשמור שהם לא עושים כלום בלי בעייה, היתרון של חוסר הצורך בשינה.
נירון דיבר איתם בשימחה ומידי פעם הפנה אליי כמה מילים, לא הגבתי, גם ככה לא היה לי מושג מה הוא אומר. הם ניראו שמחים, והרבה פחות מסוכנים, אבל לא בטחתי בהם.
הבת הלכה לישון כששני הבנים המשיכו לישון, כנראה סומכים עליי כמעט כמו שאני סומך עליהם.
וככה עבר הלילה הראשון שלי בחברת עד אנשים רגילים, טוב הילדים לא נחשבים, הם ילדים.


תגובות (4)

מצטערת לשמוע..רפואה שלמה!!

08/12/2015 22:34

רפואה שלמה. בפסקה האחרונה היו כמה דברים לא מובנים: הגברים הלכו לישון או לא? והם סומכים אחד על השני? ולא הבנתי מה זה אומר "בחברת עד אנשים רגילים" יש מצב שהתכוונת לומר *עוד*? ומה הקשר הילדים? חוץ מזה נחמד מאוד

09/12/2015 02:04

גם אני לא ממש הבנתי.
סאן היא קסם אשליה עם מודעות עצמית של רין. איך אנשים פוגשים אותה? היא בדמותו של רין והיא אומרת שהשם שלה הוא סאן.
מצטערת זה ממש לא מובן

11/12/2015 14:22
572 572

רק עכשיו קראתי את כל הפרקים ברצף. מדהים איך שהיצלחת לעשות מעבד חד בין פארודיה לפנטזיה אפילה יותר. חבל שאת לא ממשיכה.

19/12/2016 22:59
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך