נד מיטשל- פרק 1
נד רץ ברחוב כשחבורת הנינג'ות רודפת אחריו. מלאך הסוכר שלף את כל גרגירי הסוכר שהיו לו והוציא אותם על הנינג'ות. נד הודה לו, אך הנינג'ות מיד התאוששו והמשיכו לרדוף אחרי נד.
מלאך הסוכר ניסה לעכב אותם אבל זה כבר היה מאוחר מדי.
איך בדיוק נד הגיע למצב הזה?
נינג'ות רודפות בזעם?
מלאך סוכר שמגן עליו?
ומה קרה לו?
תראו איך זה התחיל:
נד מיטשל הוא ילד לגמרי רגיל. באמת! הוא די מקובל חברתית, בן 12. יש לו שיער שחור חלק, עיניים חומות, והוא מאוד אוהב לשחק טניס. הוא בדיוק היה בדרך לחבר שלו (הם גרים ממש קרוב אחד לשני אז הוא הלך אליו ברגל) עד שלפתע ראה ספינת אוויר ממש מעליו, בשמיים.
נראה היה שהיא טסה ללא שליטה.
היה זה מראה די יפה, טוב, הוא היה יפה עד שמתוך ספינת האוויר יצאה זרוע רובוטית במהירות, שאף אחד לא יראה, תפסה את נד והכניסה אותו במהירות דרך החור שממנו יצאה קודם אל ספינת האוויר ולאחר מכן החור נסגר ולא יצא עוד אוויר מהספינה.
נד ניסה לפתוח את החור שנפתח קודם עם בעיטות, אבל החור היה פשוט סגור יותר מדי טוב, וגם אם היה מצליח, ספינת האוויר הזאת הייתה ממש גבוהה בשמיים, זה ממש הייתה משימה בלתי אפשרית לקפוץ ממנה!!
"הצילו!!" צרח נד כשדפק על חלונות ספינת האוויר כמה שיותר חזק
"הם בלתי ניתנים לשבירה, אז כדאי שתפסיק…" נשמע קול חלש מאחוריו.
נד הסתובב וראה מולו איש שהתעופף קצת מעל רצפת הספינה, עיניו ירוקות ומבטו זדוני. שיערו היה בלונדיני וחלק.
"מי אתה?" שאל נד בזעם
"ג'וש קארוט, אני בעל הספינה הזאת שאתה רואה כאן" אמר בקולו החלש
"ברור שאני רואה אותה, אני כלוא בה עכשיו! עכשיו תשחרר אותי!!" צרח נד
"לא כל כך מהר ילד" אמר ג'וש כששרק ומתוך הצללים הגיחו שני סוכנים שכנראה עזרו לו ותפסו את שתי ידיו של נד כשעמדו מאחוריו. היו להם חליפות טוקסידו, משקפי שמש והם היו ממש גדולים. נד לא יכל לזוז אפילו טיפה.
"מה אתה רוצה?" שאל נד בזעם אך קצת בפחד מהשומרים הזועמים שעמדו מאחוריו והחזיקו את ידיו ממש בחוזקה, כאילו הם רוצים עכשיו למחוץ אותו.
"תסתכל ילד ותבין לבד" אמר ג'וש כשהלך ברחבי צוללת האוויר לכיוון מפה שהייתה תלויה על קיר הצוללת.
"אתה רואה את זה?" שאל כשהצביע על נקודה קטנטונת על המפה
"לא" אמר בהתאמצות נד "המדינה הזאת קטנה מדי"
"ה'מדינה' הזאת שקראת עכשיו היא אי. אי מיוחד"
"מה זאת אומרת?" שאל נד
"באי הזה יש את כל מה שחלמתי עליו. אוצר זהב ענקי, תושבים תמימים שיכולים להיות משרתים שלי, ושטח שאוכל למכור! גן עדן, אתה מבין?"
"עוד לא" אמר נד "הבנתי חלק: תעשה מה שאתה רוצה, אבל, מה אתה רוצה ממני?"
"אה, אז הנה הגיע החלק שלך במזימה שלי:" אמר ג'וש "האוצר, שהוא הדבר החשוב לי ביותר מכול הדברים באי הזה, הוא, הוא נמצא במבוך תת קרקעי, כך לפחות אמרו לי הסוכנים הימיים שלי באוקיינוס האטלנטי כשהעיפו מבט באי" אמר
"ו?" שאל נד
"ויש אצלך את מה שיוכל להעביר אותי במבוך בקלות רבה, אתה מבין, אם אלך אל דרך לא נכונה במבוך רק פעם אחת, פעם אחת!, אגיע אל המוות, כך אמרו סוכניי" אמר ג'וש
"מאיפה לי לדעת שיש אצלי את מה שאתה רוצה?" שאל נד
"אני כבר יודע את זה, תחטט בכיס שלך ותראה לי את כל מה שנמצא בו" אמר ג'וש "הקובייה חייבת להיות שם…" מלמל אך נד שמע זאת אך בכל זאת שפך את כל דבריו מהכיס.
ג'וש הסתכל בין כל הדברים. לא הייתה שם שום קובייה.
"מה זה?" שאל ג'וש "איפה הקובייה?"
"איזו קובייה?" שאל נד
"תחפשו אותה" קרא ג'וש לסוכנים. הו, סוף- כל סוף נד שוחרר מאחיזתם המוחצת והסתכל על איך שהם מחפשים את הקובייה.
לאחר כמה דקות נאנחו העוזרים.
"לא מצאנו אותה בוס" אמר אחד מהם
"אנחנו ממש- ממש- ממש מצטערים" אמר השני
"אוי לא!" צרח ג'וש "היא נגנבה!!!".
תגובות (2)
כמה דברים :
1, הרעיון נחמד אבל נמשך ממש ממש מהר, כאילו הוא הולך ברחוב פתאום ספינת אוויר שולחת אותו למין חור כזה, הוא נחטף וכו וכו, קח את הדברים לאט, לא צריך למהר.
2, כתבת פה 'הרשמה', איפה ההרשמה?
3, תיאורים, תיאורים, תיאורים. זה שיש לו עיניים חומות ושיער שחור חלק גם אח שלי יכול לכתוב, תתאר אותו מבחינת חוזק- שרירי או רזה וצנום, לפי שפתיים – דקיקות או עבות, לפי לבוש- מכנס כזה וכזה, חולצה כזו וכזו.
מקווה שלא נעלבת או משהו, ההפך ממטרה לשפר! מקווה שתיקח לצומת ליבך ולא תתעלם כמו פעם קודמת ^^
אהבת או לא!!??