נדודי שינה בבית מלון – פרק V – יוון

ראיתי את המקום הכי לא קשור. זה היה הפרתנון שביוון.
"איך הגענו ליוון?!" שאלתי.
"אין לי מושג" ענה לוק "אבל מה היה המבוך הזה?".
"שאני חושב על זה, מה דעתך על זה. זוכר את הסיפור על המינוטאור מהמיתולוגיה היוונית?" שאלתי.
"נדמה לי" אמר לוק "אני לא באמת זוכר, אני רק בן 6".
"בכל מקרה, המינוטאור היה כלוא במבוך ואנשים נלחמו בו עד שהגיע פרסאוס" אמרתי.
"ההורים שלו ממש אהבו את האות ס'" ציין לוק.
"אולי" אמרתי "אבל בכל מקרה, אריאדנה הביאה לו חוט והוא עקב אחריו וסימן את הדרך שלו וניצח את המינוטאור".
"אוקיי, מה הפואנטה?" שאל לוק.
צחקתי קצת. אפילו שלוק בן 6 הוא חכם מאוד לגילו (וקשה לי להודות בזה!).
"אולי המבוך אליו הגענו היה המבוך של המינוטאור מיוון" אמרתי.
"מישראל ליוון כל כך מהר?" שאלתי.
"הגיוני" אמרתי "אם המבוך היה מתחת לישראל כל הזמן".
"אז עכשיו אולי כדאי שנחזור חזרה הביתה?" הציע לוק.
"אוקיי, אבל איך נרד במעלית בלי שהמינוטאור יקצוץ אותנו לחתיכות" שאלתי.
קלטתי שיש עוד מעלית מלבד זו שהגענו.
"בוא איתי דרך המעלית הזו" אמרתי.
לפני שנכנסנו השגנו לעצמו ארגז מהאזור ושמנו בו את הבקבוקים ואת הדבש.
לוק אכל כבר צנצנת דבש בזמן שירדנו במעלית.
הגענו למבוך פעם שנייה רק שהפעם הקירות היו צרים יותר. נאנחתי אנחת רווחה כיוון שלמינוטאור לעולם לא יהיה סיכוי להיכנס לכאן.
התקדמנו והתרחקנו מהמעלית.
"אז לאיזה כיוון ללכת?" שאל לוק.
"אין לי מושג" אמרתי "אבל אנחנו לא יכולים להתפצל".
באיזשהו שלב המעבר התחיל להתרחב עד שהגענו להיכל יחסית גדול אטום מכל הכיוונים מלבד זה שכבר היינו בו. מלחיץ אבל לפחות תמיד נדע את הדרך חזרה ואין סיכוי שמפלצת רחבה תגיע לשם. אנחנו יחסית מוגנים.
סקרתי את מה שהיה בהיכל.
היו בו שלושה פסלים יווניים שנראו עתיקים מאוד והיו בו גם כמה אוצרות עתיקים שנראה שמעולם לא נתגלו.
שמעתי רעש של צעדים.