מקווה שטוב לך שם פרק 10: רגשות בלתי נשלטים
—–ליזטה—–
אחרי הלימודים יצאנו לזולה לעשות חזרות, אני והחבר'ה סאם פתח את תקייה.
"רגע עוד שיר לא ראיתי אותו," הוא אמר לנו. "נלחין אותו," התחלנו להלחין את השיר החדש שכתבתי לפני שהוא עזב תכננתי להראות לו ועכשיו הוא יהיה בתחרות חודש הבא בעשרים ושלוש. כשסיימנו להלחין את השיר. "ליזט תשירי אותו,"
(התחלתי לשיר עוצמת את עיניי מנסה לדחות את הכאב הבלתי נסבל שחשתי בקולי העדין)
"אולי זה גן העדן שלי –
לחפש את השתקפותו
נושאים שחורים
ולשמוע את קולו של מאי.
(המשכתי בקול עדין וקר מעט)
אולי זה גן העדן שלי-
קרני אור החלון
כל כך קרובים נראים השמיים ,
כאשר העיניים בצבע גן עדן .
(כשהתחלתי לשיר את הפזמון קולי להתחזק מעט והמוזיקה)
וטוב שהוא לא יודע, על בחורה כמוני
ובחלומות שלי ונילי פתיתי שלג – חורף,
ומתחת צעדים יחפים סופות שלגים וקרח.
הוא מעולם מהמחשבות שלי לא יעלם
(קולי התחזק והמוזיקה הפכה לרוק חזק)
ואני לא מתביישת לצעוק שזו אהבה.
המילים שלו לשלוש דקות שרפו את דמי.
אני ממשיכה לחזור שהכל טוב.
אני מבינה שאני צריכה אותו צריכה
אותו עוד.
(התחלתי את הבית השני קולי פראי וחזק)
אולי זה גן העדן שלי –
לנדוד, מריטת זרי פרחים
כך אותם, הציל מהרוח
ולשקר שנותנים פרחים
(המשכתי בקולי העדין)
כמובן אם לא אתה
אני לא הייתי פוגשת זריחות
בכוכב הקר שלך
שבו גשרים מפוצלים
(התחלתי בעוצמה לשיר את הפזמון)
וטוב שהוא לא יודע, על בחורה כמוני
ובחלומות שלי ונילי פתיתי שלג – חורף,
ומתחת צעדים יחפים סופות שלגים וקרח.
הוא מעולם מהמחשבות שלי לא יעלם
ואני לא מתביישת לצעוק שזו אהבה.
המילים שלו לשלוש דקות שרפו את דמי.
אני ממשיכה לחזור שהכל טוב.
אני מבינה שאני צריכה אותו….
(אז התחילו הבסים והגיטרות והתופים בסולו)
(אעלתי את עוצמת קולי למקסימום כולם הקשיבו לעוצמתי)
וטוב שהוא לא יודע, על בחורה כמוני
ובחלומות שלי ונילי פתיתי שלג – חורף,
ומתחת צעדים יחפים סופות שלגים וקרח.
הוא מעולם מהמחשבות שלי לא יעלם
(שרק קולי ירד בשלוש המילים האחרונות)
ואני לא מתביישת לצעוק שזו אהבה.
המילים שלו לשלוש דקות שרפו את דמי.
אני ממשיכה לחזור שהכל טוב.
אני מבינה שאני צריכה אותו צריכה
אותו עוד.
כולם הם מחכו לי כפיים, "יו זה היה גדול!!!" דאינה אמרה מחבקת אותי.
"נמשיך," אמרתי להם בחיוך מנסה לברוח מהשיר הקודם והכואב גשם גם כואב אבל על זה אני מצליחה להתגבר. המשכנו לנגן את השיר הבא.
(התחלתי בעוצמה את בקול עדין )
"ואני לא ידעתי איך אני אוהבת גשם……..
(אז התחילו גיטרות החשמליות לנגן והתחלתי בקולי העדין המוזיקה הפכה להיות שקטה יותר)
על השמים בינואר, אתה היחיד יודע
על החלומות שלי,יודע רק …
לי אין לאן לברוח
לא יכולה להגיד, איך עייפה השמש להילחם
(בפזמון היא הפכה לרוק חזק)
ואני לא ידעתי, איך אני אוהבת גשם
ערפל בעיר אפורה שלי
והוא צבע עיניך, וצבע שיער שלך
והשם האפור שלך גשם.
(המשכתי את הבית ב' בעוצמה מעט
פגישות, לדעת לפי שעות
לראות על פי הידיים, כמה לי נשום
ממ…..
כך אחת ולתמיד, הייתי נותנת הכל
בעד פשוט 'אני מתגעגע אליך….'
(המשכתי בעוצמה)
ואני לא ידעתי איך אני אוהבת גשם
ערפל בעיר אפורה שלי
והוא צבע עיניך, וצבע שיער שלך
והשם האפור שלך גשם.
(המנחתי את קולי מעט)
ואני לא ידעתי…
ערפל בעיר שלי…..
אני לא ידעתי…
(קולי עלה לעוצמה גבוה עם המוזיקה)
לקח בידי איתו, צבע שטף במים
כך מנשק את הגשם,
הבט פרצופים נמלטים
מה אתה עומד, תסתתר תחלה שומע …
(קולי המשיך בעוצמה עם המוזיקה)
ואני לא ידעתי איך אני אוהבת גשם
ערפל בעיר אפורה שלי
והוא צבע עיניך, וצבע שיער שלך
והשם האפור שלך גשם.
ואני לא ידעתי איך אני אוהבת גשם
ערפל בעיר אפורה שלי
והוא צבע עיניך, וצבע שיער שלך
והשם האפור שלך גשם."
"אני חושב שעדיף שתשירי את השיר הראשון בתחרות," סאם אמר מחליט בסופו של דבר הנהנתי.
כשסיימנו את חזרות יצאתי לפארק לנשום אוויר, ישבתי בפארק ניסיתי להירגע הייתי על סף ייאוש עוד לא הייתי מוכנה להתקדמות מהירה לשיכחון הרגשתי כאב עמוק מנפץ את נשמתי. "הו תיראו את מי אני רואה כאן," הרמתי את מבטי קוויתי לגלות שהכל חלום רע וגיליתי אדם אחר עומד מולי.
"מה אתה רוצה לכל הרוחות אני בטוחה שאמרתי לך לא!" אמרתי לו בכעס הוא חייך אליי מביט.
"את זה הבנתי אל תדאגי לא באתי לרדוף אותך מה את עושה כאן?" מייקל הזה צחקק שואל.
"נהינית ממזג אוויר עד שאתה באת והרסת לי!" אמרתי מרוגזת קמה הוא תפס את ידי.
"למה את כל כך פראית?" הוא שאל צוחק הוא אחזיק במותניי.
"למה אתה כל כך אידיוט שלא מבין שאני ולוזרים לא הולך ביחד!" עניתי לו בקרירות מתנתקת ממנו. הוא תפס אותי מצמיד לעץ כמו……. עיני הביטו מאחוריו עוזבות את ההווה שלי ונזכרות במשהו רחוק שניסתי כל הזמן הזה לשכוח.
הלכתי בפארק באותו ערב לפני השקיעה אחרי שרבתי עם אוליביה על כך שהיא מפגרת היתה כשאמרה לרוי שאצא איתו. יצאתי עצבנית ולא תאמינו את מי פגשתי האדם האחרון בכל היקום שארצה לפגוש. כן,כן, דניאל.
"הו הפראית שלנו עצבנית יותר מתמיד," הוא אמר מגחך.
"אל תדליק אותי אחרת–" הוא תפס אותי בחוזקה מצמיד אותי לעץ בפארק.
"אחרת מה?" הוא שאל אותי הוא התקרב אליי עוצם את עיניו שפתיו קרובות לפניי, הוא חיבק אותי שם את ידו סביב מותניי וידו מעליי.
"אחרת אחסל אותך," דחפתי אותו מרחיקה ממני, הלכתי לכיוון המדרגות הפארק הוא הלך אחרי מסובב אותי עליו מצמיד אותי עליו מנשק אותי בחוזקה דחפתי אותו בזעם.
עכשיו כשהבטתי במייקל עיני היו קרות מתמיד דחפתי אותו קלות.
"אל תיגע בי אחרת אני אחסל אותך!" אמרתי עוזבת את הפארק הולכת.<br
—-מייקל—–
לרגע היא נראתה בעולם אחר עיניה היו קרות ומלאות זעם כשהביטה בי היא נראתה מלאה שנאה עמוקה, לא ידעתי מדוע היא איתי ככה לא פגעתי בה לא עשיתי לה כלום. ידעתי שהיא חייבת להיות שלי היא יותר מסתם זמרת היא הנערה הכי מדהימה שפגשתי בחיי.
תגובות (1)
הוצאתי פרק נוסף והפרק הבא יצא עוד מעט בעזרת ה'.