מתחת לאדמה- פרק 3

השלישיה נעצרה מול בניין ענקי ואפרורי ומפחיד למראה. אווירה של סמכות ושל כבוד, שלנה לא ידעה להסביר בכלל, שררה סביב המקום. בכניסה היה שער גדול ומצופה בזהב, ואחריו שביל שהוביל לדלת כניסה שנראתה כבדה ביותר.
״איך אנחנו עומדים לעשות את זה?״ שאלה לנה והסתובבה אל שני הבחורים אחרי ששלושתם ירדו מהבונוס והכניסו אותם למקום קטן בו היו עוד בונוס אחרים.
מאיו הינהן פעם אחת בראשו לעברם, ״תנו לי.״
הוא הלך לפניהם ואז הסתובב לעברם, ״את לא עליונה עכשיו. את תחתונה שלא מושכת תשומת לב, ושרכבה מהר על הבונוס שלה. אני עומד להכניס אותך כאילו עצרתי אותך, בפנים המשפט של החבר שלך לקראת סיום. אם הוא לא עומד לקרוא בשמך ולהרוס לנו את התוכניות, אני עומד להגיד שהעבירה שעשית היא קטנה, ולבקש ללוות אותך לתא מעצר. כנראה שישפטו את החבר שלך גם הוא לתא המעצר, אז אבקש ללוות את שניכם אם כבר, ומשם כבר תדעו מה לעשות.״ הסביר מאיו את התוכנית שלו, שנשמעה די גאונית.
הבעיה היחידה שלנה מצאה הייתה לו. ״מה תגיד כשהם יראו שהשומר בא איתך?״
מאיו חשב לרגע, ״אסור שהם יראו אותו. לו אתה חייב להתחבא. ושלא יראו אותך בשום מצב, אחרת זה ידפוק לנו את כל התוכניות.״
שניהם הינהנו ומאיו פתח את השער. לו נשאר בחוץ, ולנה נכנסה אחרי מאיו לבפנים וסגרה את השער מאחוריה. לו סימן לה בהצלחה בעזרת ידיו בתוספת של חיוך מעודד, והיא חייכה חיוך קטן בחזרה.
הם הלכו על השביל, ונעמדו מול הדלת הכבדה. ״את עכשיו מישהי חסרת אונים שנתפסה רוכבת מהר מדי, וכל מה שאת רוצה זה ללכת הביתה. אני מפקח רשע. אני כלכך מקווה שהחבר שלך לא יהרוס לנו את התוכניות.״ אמר מאיו ולנה נשמה עמוק. כישורי המשחק שלה לא היו מצוינים, וכרגע היא ניסתה לדמיין לעצמה כי היא באמת תחתונה שנתפסה סתם ככה רוכבת מהר מדי על הבונוס שלה. ואז מאיו פתח את הדלת הכבדה ותפס בידה בחוזקה, גורר אותה פנימה.
המקום נראה ממש כמו בסרטים, כאשר המואשם יושב במרכז האולם, ומולו יושבים המושבעים, כשקומה מעליהם יושבת השופטת. השופטת נראתה כל כך מכובדת, ולנה הרגישה שאם כמה שהנוכחים מכבדים אותה, הם מפחדים ממנה יותר. ג׳יי ישב על כיסא הנאשם, ולמרות היותו מפוחד ביותר, לנה ראתה כי הוא קצת משועמם. ברגע שנפתחה הדלת הכבדה, כל העיניים הופנו אליה ואל מאיו. ברגע שג׳יי ראה אותה עיניו אורו והוא פתח את פיו אבל היא סימנה לו בתקיפות בראשה לא להגיד כלום. חוץ ממנו אף אחד לא שם לב להבעות פניה, מפני שכולם התייחסו למאיו, וג׳יי השתתק, אך עדיין ראו על פניו שהשעמום נעלם ואושר הציף אותו, ולנה פחדה שלא רק היא אלא גם השופטת תראה את זה, אז היא ניענעה בראשה במהירות ובעדינות כזו שהיה מאוד קשה להבחין בזה. ג׳יי קלט וחזר להבעתו הקודמת, אך עדיין היה ניכר על פניו כי הוא מרוצה.
״תפסתי את הנערה הזו נוסעת במהירות מופרזת בכביש הראשי. כשבדקתי אותה גיליתי שהרשיון שלה לא עליה אפילו. מה את מציעה לעשות איתה, נכבדתי?״ צעק מאיו אל חלל החדר הגדול. השופטת דיברה בקול עמוק וחזק, שלא הייתה אפילו צריכה לצעוק כדי שישמעו אותה.
״אני מציעה שנכניס אותה למעצר, עם שיחרור בערבות של כשמונה מאות דולר. תלווה אותה לתא מעצר, מפקח?״ פסקה המפקחת. מאיו משך בחוזקה בידה של לנה והיא פלטה קריאת כאב. ״בשמחה, נכבדתי.״ אמר מאיו. התוכנית שלהם הלכה מצוין עד עכשיו.
״האם המשפט כאן הסתיים, נכבדתי?״ שאל מאיו בשנית השופטת וחבר המושבעים חזרו להביט בג׳יי.
״כן. נפל מלמעלה. טוען כי קפץ במטרה לשמח את חברתו ולצאת במהירות החוצה. גם טוען כי חברתו לא קפצה אחריו. נשלח למאסר בגלל שהפר את החוקים השומרים על השלווה והשלום הנוכחי בין העליונים לבין התחתונים. מאסר לחמישה חודשים.״ אמרה השופטת וברגע שאמרה את המשפט האחרון דפקה בעזרת הפטיש שלה על משטח קטן וגבוה שעמד על שולחנה. ג׳יי פקח את עיניו לרווחה, ״חמישה חודשים?? כי קפצתי למטה בלי שום כוונות זדון ולא עשיתי כלום?!״ הוא קרא ונעמד. כבר שעה שלמה שהוא מנהל דיון עם האנשים האלו, ולא משנה מה הם לא מנסים בכלל להקשיב לו. עודד אותו שלנה כן קפצה אחריו, אבל בילבל אותו הסיפור שלנה נתפסה נוסעת במהירות מופרזת כשאין לה מכונית או יכולת לנסוע בכביש בכלל, וגם לאן היא נסעה שבכלל יכלה להתפס? השופטת הסתכלה עליו במבט רצחני והוא התקפל בעצמו והשפיל מבטו.
״אלווה גם את הנער לתא המעצר, נכבדתי?״ שאל מאיו, עדיין תופס בחוזקה בידה של לנה, שכבר התחילה לעשות פרצופים מכאב. הוא שיחק את הפקח המרושע כלכך טוב שלרגע לנה האמינה שהוא עומד לקחת אותה ואת ג׳יי למאסר.
״כן.״ אמרה השופטת בקול הרועם שלה. ג׳יי קפץ מהכיסא שלו ומאיו התקרב אליו ותפס בידו בחוזקה כמו שתפס בידה של לנה. מאיו עטה את הפרצוף הכי זועף וקשוח שיכל לתת, והחל ללכת לעבר הדלת הכבדה, גורר את שני הילדים אחריו. לפני שהספיקו להגיע אל הדלת, היא נפתחה בחוזקה ובכניסה עמד בחור גבוה וגדול, והחזיק בידו את החולצה של לו בגסות. עיניה של לנה נפקחו במהירות ואז הצטמצמו בעצבנות. מאיו הרגיש ביד שלה מתקשחת בעצבנות, ואז הביט בלו כאילו אינו מכיר אותו, בלי לצאת מהדמות של המפקח הרע. ג׳יי הביט בבחור הצעיר, ובלנה המעוצבנת ולא הבין כלום ממה שקרה שם. לנה התעצבנה על לו ובצדק, הם היו כמעט בחוץ, והוא, שבסך הכל היה צריך להתחבא, הכשיל את כל המשימה שלהם! לו נמנע מלעשות קשר עין עם לנה או עם מאיו.
״כן, מפקח? מי זה?״ שאלה השופטת בקול הרועם שלה.
״שומר מעבר מספר שתיים.״ אמר המפקח. ״מצאתי אותו מסתובב מחוץ לבית המשפט. רחוק מאוד מעמדת השמירה שלו.״ את המשפט האחרון אמר והסתכל על לו במבט נוקב.
״גברתי השופטת,״ החל לו לדבר. ״עזבתי את עמדת השמירה שלי, רק כי כמו שאת בטח יודעת הפעילות במעברים לא כל כך גבוהה. ברגע שנפל מישהו אחד לתוך העמדה שלי, כמובן שהתרגשתי, כי הרי סוף סוף אני יכול לעשות משהו! אבל ברגע שראש הפלוגה לקחה אותו, החלטתי לוודאות עד הסוף כי הוא יחזור לביתו. אני יודע שזו אינה סיבה לעזוב את עמדת המשמר, אבל אני מקווה שיש בליבך מקום לאחד כמוני שבסך הכל מבקש שלווה ושלום.״ אמר לו והשאיר את לנה בהלם. היא לא דמיינה כי הוא יכול לדבר בדרך משכנעת כל כך. עם יופיו הרב, וחיוכו המלאכי, נראה לו כל כך יפה שבאמת לא היה סיכוי שהיא יכולה לסרב לו.
השופטת חשבה לרגע, ״יש בליבי המון מקום לאנשים כמוך, והלוואי שכולם יהיו כאלה שוחרי שלום כמוך. המשך בעבודתך שומר.״ אמרה השופטת וחייכה לעברו חיוך תומך.
לנה ומאיו היו קצת בהלם, אך מאיו מיד התעשת על עצמו והפתיע את לנה ואת ג׳יי כשמשך שוב בחוזקה בידיהם וגרם להם לשחרר עוד קריאות כאב, ומשך אותם החוצה.
המפקח שיחרר את לו, והוא השתחווה קלות אל השופטת, ״תודה לך, נכבדתי. אני בטוח שליבך הרחום יהווה לעוד אנשים כמוני אוזן קשבת ולב תומך.״ אמר לו וחייך את חיוכו הממיס, ואז הסתובב ויצא החוצה. מחוץ לאולם חיכו לו ג׳יי, מאיו ולנה.
״אין זמן להסביר ג׳יי. תעלה על הבונוס מאחורי מאיו.״ אמרה לנה ולו הוציא את לזלי והבונוס של מאיו. לו עלה במהירות על לזלי ואז עזר ללנה לעלות מאחוריו. מאיו עלה על השני, וחיכה שג׳יי יעלה גם הוא.
״מה… בונוס..? המפקח הרשע…? השומר..? מה קורה פה?״ התבלבל ג׳יי.
״אין זמן להסברים! אתה רוצה לצאת מפה או לא?״ אמרה לנה בחוסר סבלנות. ״תעלה מאחורי המפקח על החיה שלו, בסדר? מהר!״ אמרה לנה.
ג׳יי התגעגע לשלטתנות החמודה שלה, ובכלל הוא ממש התלהב שלנה קפצה אחריו ובאה להציל אותו.
ג׳יי עלה מאחורי מאיו על הבונוס, ושני הבונוס ניתקו את רגליהם מהריצפה והחלו לעוף.
ג׳יי חיבק את מותניו של מאיו בפחד מהטיסה. הם טסו מהר, והגיעו תוך עשר דקות למעבר מספר שתיים, בו חיכתה להם הפתעה לא נעימה בדמות הפלוגה ובראשם הנסיכה.
״הסתבכנו.״ מילמל לו.