משחק החיים – פרק 7

צעדנו צעד אחד אל עבר הארץ החדשה העמדה מולנו
מיד לאחר כך נגלתה לעיננו מערה
" שניכנס ? " שאלה קריסטי מחכה לתשובה מחברי הקבוצה
" בשימחה ? " אמרתי בצניות למרות שלא נירא לי שהבינו אותי
" בשימחה ?? את אמורה לענות תשובה לא לשאול שאלה ! " אמרה קריסטי בלחץ כיאילו עוד שנייה באה פצצת אוטם שהולכת להשמיד את כולנו
" היא התלוצצה נכון קליאו ? " אמר גל מסמיק לאברי ופזר חיוכים
" כן … אתם יודעים מה לא חשוב " אמרתי עם פנים מבואסות
'לאיזה ארץ הגעתי?!'
נכנסנו למערה ומיד אבנים החלו ליפול מכול מקום
" מה קרה כאן ?! " נשמע קולה של קריסטי מאבר לאבנים
" אנחנו נמצא את הדרך החוצה נירא לי שלכול אחד מאיתנו יש דרך שונה ! " נשמע קולה של קארין מבעד לקיר אבנים שונה
" לפני שנצא נבדוק שכולם כאן " הצעתי וצעקתי " אני פה עם גל " הסמקתי שאמרתי זאת אך הוא לא ראה מכיוון שהיה חשוך
" אני עם קארין " נשמע קולו של טום
" ורק אני בדד " אמרה קריסטי אדישה כתמיד
"יצאנו ? יצאנו ! " אמרתי והובלתי את גל אל משך המערה
~נקודת מבטה של קארין ~
הגענו אל חדר ובו מליוני מראות
" איך מוצאים פה את הדרך בכלל ?! " אמרתי מיואשת
" אנחנו נמצא " אמר טום מסתכל אל המראה ובוהה בה כמה דקות
" היי טום מה קרה אתה בוהה במראה כבר 5 דקות ! " אמרתי
ופתאום שומעת את הקול של עצמי " קארין מה את צריכה אותו הוא סתם מעקב אותך צאי ותהרגי אותו ותצאי עם ארגשת ניצחון ! " אמרה לי אחת המראות
" אני ?! לעשות משהו לאח שלי ?! חחח משוגעת !!! " אמרתי למראה
" אבל מצד שני הוא רק מפריע תקוע לו מול המראה " היא אמרה ואני סרבתי להאמין
" שרפת יער ! " אמר טום מתחיל להתקיף אותי ואני לא שולטת בתנועות ידי מתחילה להלחם איתו
~נקודת מבטה של קריסטי ~
הגעתי לחדר מלא מראות כשפתאום שמעתי קול אומר לי " קריסטי אוווו קריסטי "
" היי מי את ?! " שאלתי צעקתי אל האוויר
" אני את אלה מי עוד ?! " היא אמרה " אם אני לא את למה אני נשמעת כמוך ?! "
" את לא אני הרי רק אני זאת אני ! " אמרתי מבולבלת שהיא הופיע לפני
"אבל אני את ! " היא אמרה נראת בדיוק כמוני
" את לא יכולה להיות אני !!! " אמרתי בכול הכוח
" אולי את צודקת אני יכולה להיות את הרבה יותר טובה ! " היא אמרה מתחילה להלחם בי ואני חסרת אונים משיבה מלחמה
~מנקודת מבטה של קליאו ~
נכנסנו אל מערה חשוכה
המעבר היה צר והרגשתי כול מיני דברים חדים דוקרים אותי
" מה זה ?! אתה גם מרגיש את זה ?! " שאלתי באי נוכות
" כן " אמר וחיבק אותי
מיד השביל התרחב ואלפי הקריסטלים שדקרו אותנו נצצו באור תורקיז
" ואו זה ממש יפייפה " אמרתי " ותראה כתב עתיק ! "
" זה הכתב העתיק של הארץ שלנו רשום ככה :
האוהבים הנאהבים משלימים אחד את השני
לבת אחד 2 מחזרים
פיצול של אחד
צנועים השניים אך הנעה תבחר אחד
האחד יביא לאסון והשני לשלום "
" אתה לא חושב שמדובר עלי ושי המחזרים הם אממ " אמרתי מהססת אם להגיד או לא להגיד את השם שלו בתור מחזר אחרי
"בטח מדובר עליך ואני ועוד מישהו שמחזרים אחרייך " אמר בנועזות "אחרת לא היינו מגיעים לכאן סתם ! "
הנהנתי והעתקתי את מה שהיה כתוב לנייד שלי
כולנו יצאנו מהמערה
" ואו היה לי קרב ענק עם עצמי ואחרי כמה דקות פשוט הכפילה שלי התפוררה " קריסטי אמרה " זה היה בחדר מראות מוזר כזה ו…"
קטעה אתה טום " גם אנחנו יינו בחדר מראות ונלחמנו אחד בשני בלי סיבה ובשלב מסויים הפסקנו בלי שם סובה "
" ורק אנחנו היינו מערה מאת קריסטלים ומאצנו את זה " אמרתי והראתי להם את הכתב העתיק דרך המכשיר שלי