מרובעת \2

היי כולם.
תזכורת מהפרק הקודם: לאחר התאונה, שלושה דברים השתנו אצלי.
1. אין לי אבא.
2. יש לי צלקת ארוכה לאורך הזרוע (בצד שמאל).
3. יש לי ארבעה כוחות.

טוב, דבר ראשון, אני חייבת לכם התנצלות.
קצת-כזה שכחתי להציג את עצמי בפעם שעברה.
אז………..
קוראים לי היילי מייסון, אני בת חמש-עשרה וחצי, אני האחות הקטנה במשפחה, אני חולת-מוזיקה (צמודה לאייפוד שלי…), אין לי יותר מדי חברות-אבל אני בהחלט רחוקה מלהיות חננה!, אני ממוצעת בלימודים (אני האויבת המושבעת של גיאומטריה!), לגבי המראה שלי….יש לי שיער בלונדיני ועיניים אפורות, אני יחסית נמוכה ורזה ובגדול זהו.
אחרי התאונה אני, אמא, שריל ואבא הגענו לבית החולים.
אני, אמא ושריל השתחררנו לאחר-כמעט שבועיים. אבא לא חזר איתנו הבייתה.
הכל התחיל בשבוע השני בבית החולים.
פתאום התחלתי לשמוע את המחשבות של האנשים (הכוח הראשון) ואני חייבת להודות שעד עכשיו אני עדיין מתלבטת אם זה טוב או רע.
כלומר, מצד אחד זה די מגניב. אני יודעת על מה אנשים חושבים, הם בחיים לא יוכלו לשקר לי.
אבל מצד שני, היה לי מאד קשה להירדם בלילה כשאני שומעת את המחשבות של אמא ("אם רק ג'ון היה כאן…"), של שריל ("אם מייק היה רואה אותי עכשיו, הוא היה נפרד ממני על-בטוח!") ושל כל האנשים בבית החולים שנמצאים על סף מוות.
חשבתי שכאשר נחזור הבייתה זה ירגע קצת. אני מודה שממש התפתתי לספר על הכוח המוזר-אבל-מדליק הזה לאמא ושריל, אך אני יודעת שהן היו מרימות גבה וחושבות שהשתגעתי.
ממש חיכיתי לרגע שבו נשתחרר מבית החולים, כי חשבתי שבסביבה עם פחות אנשים יש סיכוי יותר גדול שאני אצליח להרדם הלילות.
מסתבר שטעיתי.
לא רק שכל הקטע הזה של קריאת מחשבות המשיך, כשחזרנו הבייתה אני גיליתי את הכוח השני שלי.
אין לי מושג למה התאונה גרמה לכך שפתאום יהיו לי ארבעה כוחות משונים. אני אשמח אם תגיבו ותתנו הצעות משלכם כי פשוט אין לי שמץ של מושג למה זה קרה לי.
תמשיכו לקרוא ותגלו בפרק הבא מה הכוח השני שקיבלתי.

רוצים המשך??? אז תגיבו!
XOXO הנסיכה E,