מרגלים מתלמדים!!! פרק 1

~נקודת מבט של גילי~
"גילי, קומי אני ארשום לך איחור" צעקה אמא (לפעמים אני לא סובלת את זה שהיא ואבא שלי המנהלים).
"אני קמה!" צעקתי לה בחזרה,קמתי,הלכתי לשירותים,צחצחתי שיניים,התלבשתי וירדתי למטה. "בוקר" אמרתי לאמא ונישקתי אותה בלחי, "בוקר טוב מתוקה! אבא שלך הלך לבית ספר לסדר כמה עניינים חשובים של תחילת שנה, אז את תיראי אותו רק בבית ספר" אמרה, "יואווו! וואלה, איך שחכתי היום היום הראשון של הלימודים" נאנחתי, ואז אימי הסתכלה על השעון ואמרה "תאכלי מהר, מירי מחכה לך בחוץ ונצא". אכלנו ויצאתי החוצה אל מירי, "היי! מה קורה?" שאלה כשחיבקה אותי, עניתי לה "בסדר, יאללה עפנו?" נכנסנו לאוטו ואמא שלי גם והתחלנו לנסוע.

"הגענו!" אמרה אימי, אני ומירי יצאנו מהאוטו אמא שלי אמרה שהיא הולכת לאבא שלי והשאירה אותנו שם. נכנסנו דרך השער של בית ספר וכל המבטים היו עלינו, מירי חייכה לכולם ואני המשכתי ללכת בלי לשים לב לאף אחד. "יו חננה, בוא לפה" שמעתי מישהו קורא למישהו, היסתכלתי וראיתי איזה חבורת ערסים שם מציקה למישהו, ישר התקרבתי עליהם בלי לחשוב ואמרתי "תעזבו אותו!" הם כולם היסתכלו עלי וחייכו "היי מאמי! מה אכפת לך מימנו?" אמר אחד, "מאמי תקרא לחברה שלך, עכשיו עזוב אותו" עניתי בקול קודר, הם עזבו אותו ואז נשמע ברמקולים "כל התלמידים להתאסף באולם הספורט. מיייייידדדדדדדדד!!!" ואני חשבתי 'אוי אמא אמא קרעת לי את עור התוף' אמרתי לנער שהציקו לו "בוא איתנו!", התחלנו ללכת והוא אמר "תודה שעזרת לי, את וחברה שלך" "חופשי מתי שאתה צריך! דרך אגב אני גילי" אמרתי, "אני דון, איך קוראים לך?" שאל דון את מירי היא ענתה לו "מירי! ודי לדבר בואו לאולם ספורט".

"אז ככה!" קראה אימי בקול מה שכתוב על הדף שלפניה כשהתיישבנו: אני, מירי ודון, מזווית העין ראיתי את הערס שהציק קודם לדון, יושב בסבבה. 'מה הוא עושה פה? אין מצב שהוא סתם רצה לבוא לפה' חשבתי, " תלמידים יקרים! מתחילה לה שנה חדשה, ואנחנו מקווים שהכל יהיה בסדר השנה" קראה אימי היא באה לקרוא משהו אך אבי קטע אותה "נדלג על הנאום הארוך הזה ונעבור להכרזת מקומות הלינה שלכם, אז ככה השנה יהיו גם בנים וגם בנות באותו חדר" אמר, נשמעו צעקות מצד הבנות וציחקוקים מצד הבנים, " אוקיי נתחיל!, ניר, דין, ליאורה ומישל באותו חדר, גילי ביתי עם מירי, דון וגיל באותו חדר……….." את ההמשך לא שמעתי כי אני, מירי ודון היינו שמחים שאנחנו באותו חדר ואז שיחררו את כולם לחדרים. נכנסנו לחדר שלנו תוך כדי דיבור "כע, הכול יהיה בס…." התחלתי עם חיוך על הפנים ואז הוא ירד כשראיתי מי בחדר…………….