מראה הקדמה

"סוף סוף מצאתי את זה" האיש אמר לעצמו, הוא הוציא מתיקו מוט ברזל והכניס אותו מתחת למצבה, הוא דחף את המצבה עד שהקבר נפתח ובתוכו נחשפה גופה עטופת בד. האיש הוציא סכין וחתך במהירות חתך בבד, הוא הוריד את הבד מהגופה וחשף עצמות יבשות וגביע עשוי זהב. הוא הושיט ידו אל הגביע אך כשידו הייתה רחוקה כשני סנטימטר מהגביע התחילה ידו להתאבן ובמהרה כול גופו נפל לרצפה והתנפץ. העצמות היבשות התחילו לנוע ולקרום עור וגידים עד שבמקום עצמות שכב שם איש חי ונושם, האיש קם במהירות והסתכל בעצב על שברי האבן שעל האדמה. הוא הניף את ידו וכול שברי האבן התרוממו באוויר ויצרו איש עשוי אבן, הוא הרים את ידו שוב והאיש התרומם ונכנס לארון הקבורה והמצבה נסגרה מעליו. הוא לקח את הגביע בידו והגביע הלך והשחיר עד שהאיש הפיל אותו לרצפה והגביע נשבר לרסיסים, "בני האדם אף פעם לא לומדים" לוקי אמר לעצמו.