מקדש הסמלים

=1=
לפני שנים רבות באמצע שום מקום הוקם מקדש מיסתורי עטור שמונה סמלים. בקירבתו גר נער מתבגר עם משפחתו. הנער שהסתקרן החליט להגיע למקדש ,מקדש עתיק בן אלפיים שנה,הוא הרגיש שאם לא ימצא את הסמלים ויבין את מהותם ,העולם אבוד.
הוא לבש מעיל אפור,מכנסיי ג׳יינס שחורים ונעלי ספורט.
על גבו תרמיל,בחגורתו שני אקדחי מגנום,התרמיל היה מלא רימוני יד ,רימוני עשן,אוכל ,שתייה,אוהל ושק שינה.
בידו היתה חרב ארוכה וחדה איתה הוא פילס את דרכו בין מליוני השיחים והענפים שהיו סביבו.
כעבור כיומיים הוא הגיע למקדש.
שערו הלבן היה פזור ועיניו הזהובות בחנו כל תזוזה , אפילו את התזוזה הקטנה ביותר.
גובהו של המקדש כשני גורדי שחקים,לבנות המקדש כבר התחילו להתפורר ,היו מקומות בקיר שבהם נפערו חורים עצומים והמקדש היה מכוסה ענפים. הכניסה הייתה כמנהרה עמוקה עם דלת עץ ישנה ,עוד מימי הביניים .
הנער הכניס את חרבו לנדן ושלף אקדח מגנום מחגורותו ופנס קטן מתרמילו.
הוא בעט בדלת בחוזקה והיא נשברה בקלות רבה והפכה לקרשים ולשביבי עץ.
הוא נכנס פנימה ,המנהרה היתה ענקית וארוכה,כשהגיע לסופה ,היה משהו מוזר על הרצפה.
היו שמונה סמלים חרוטים במעגל.
הראשון היה כוכב שבאמצעו נקודה ומאחוריו מספר קווים .
לשני היתה נקודה וארבעה להבים קטנים,הוא נראה כמצפן.
משמאל לכוכב היתה מערבולת,באמצע המערבולת היתה נקודה.
הסימן הרביעי היתה נקודה ושני חצים יוצאים מתוכה כלפי מעלה.
הסמל החמישי היה ברק עם נקודה באמצע.
ליד סמל הברק היה סמל מוזר שהזכיר פינגווין.
סמל נוסף עם ראש ושיער קוצני ועיגול מקווקו סביבם.
הסמל האחרון היה מוזר,היתה נקודה,שסביבה עיגול שממנו מתפצלים ארבעה חצים כלפי חוץ.
לפתע נשמע רחש מוזר.
הנער ידע שאין לו הרבה זמן,הוא צילם את המעגל עם כל הסמלים ושלח את התמונה למפקדת שלו.
כשרץ החוצה הוא נורה ונותרה על האדמה ,שלולית דם אדומה.
הרשעים הגיעו למעגל הסמלים.
קריינאג המנהיג היה מוכן להכנס.
הם הסתדרו בשני טורים מקבילים,מנהיגם צעד אל מעגל הסמלים.
הוא לבש גלימה שחורה שכיסתה את כל גופו.
על ראשו היה כובע שהיה חלק מהגלימה השחורה,אבל היה אפשר לראות בברור את שערו האדום ועיניו בצבע אדמדם כדם.
לידו הלכה בת זוגו,פיבי ,שערה היה חום ,אסוף בקוקו,היא לבשה בגדים שחורים,לשריונה הכסוף קשורה גלימה שחורה,עייניה החומות -זהובות נצצו.
מאחוריהם היו שתי גורילות ענקיות,הם לבשו חליפות שחורות,על ידיהם כפפות חצי, עשויות עור שחור,מכנסיי ג׳יינס על רגליהם והם נעלו מגפיי צבא שחורים.
לשניהם עיניים זהובות מפחידות, צבע השיער של הגורילה הראשונה היה שחור ושל הגורילה השניה היה חום .
כשקריינאג ופיבי הגיעו הם ראו את זידמריוס,הסגן של קריינאג שעמד מולם בקידה כאביר.
שערו החום היה קצוץ ועיניו החומות הביטו בלבנים הישנות שמתחתיו.
הוא לבש שריון זהב,מכנסיי ג׳יינס ארוכים ונעלי ספורט,בידו הימנית היה תת מקלע מסוג עוזי.
״אדון,מצאנו את מעגל סמלי המחץ,היה חכם לעקוב אחריי הנער ולתת לו לעשות את העבודה במקו….״ קריינאג השתיק את זידמריוס בהנפת יד.
״חכה לי בחוץ,עם כל שאר החיילים,אני לא רוצה שום הפרעות עכשיו״ אמר קריינאג לזידמריוס.
״כן אדוני״ אמר זידמריוס.
זידמריוס פינה את כל השומרים,גם את הגורילות של פיבי.
פיבי עמדה לצאת מהמקדש.
״פיבי,תשארי בבקשה״אמר קריינאג בטון יותר נחמד מהרגיל.
״למה?״שאלה פיבי.
״יש לי הרגשה שאלה הסמלים של שמונת הנבחרים. נמצא אותם ואחריי שנאלץ אותם לתת לי את הכוחות שלהם , נחסל אותם ואת תשלטי בכדור הארץ,כל מה שתרצי לעשות בכדור הארץ,יעשה,כי את יקירתי,היחידה שמבינה אותי,כל מה שתבקשי אעשה למענך״ אמר קריינאג.
פיבי עמדה מולו,אוחזת בידו.
״אהובי,אחריי שתחזור למטבך, נשלוט בכדור הארץ יחד״ אמרה פיבי.
״קדימה,בואי,יש לנו עולם לשלוט עליו ואין עכשיו מי שיעצור אותנו״.
שניהם יצאו מהמקדש ונעלמו .
אף אחד לא היה מודע למה שקרה במערה.