מציאות פנטסטית

מציאות פנטסטית

טוב,זהו, נמאס לא לדבר על דבר הכי שכיח בקיום האנושי שרוב
התרבויות הנאורות מסתירות אותו, כמעט ולא נכתב עליו דבר שכן
הוא נתפס כדבר בהמי ולא ראוי לשיחה או להשמה בחברה
המערבית. אני מוחה על כך בכל תוקף שכן מן הראוי להעלות אותו
לדיון ציבורי ומעמיק כדי למנוע אסונות העלולים לקרות מחוסר ידע
כפי שקרה למושיק מקיבוץ ברק. לכן בהיותי משוכנע שכעת שאני
יושב בחברתכם, חברי לספסל הלימודים באקדמיה לכתיבה יוצרת
שאת שמה לא אגלה כדיי ששמה הטוב חלילה לא יפגע משום שאם
ייודע ברבים שעל שולחן האקדמיה המדוברת דנים בנושא רגיש ..
שיש עליו מחלוקת עולמית יכולה לפרוץ אפילו שערוריה ציבורית.
לכן אני משוכנע שכאן בחברתכם ידידי, אוכל לדון על כך ללא חשש.
אם כן הנושא שעליו יש בדעתי לספר לכם הוא "ההפלצה"
"נודים" או עם תרצו "פוקים" ואחרון השם החביב בחברה הישראלית
שכן אזרחי המדינה הזאת מורכבים משני עמים, " הדרטות" .

אם כן , עלי לספר לכם על מושיק מקיבוץ ברק שנמצא אי שם
במרחבי הדמיון, מושיק היה ילד חביב, די מופנם שנהג להסתובב
בחברה הכי נעימה לו היינו בחברת עצמו, מושיק בגלל גילו הצעיר
גילה קודם כראוי את גופו ושנים רבות אחר כך את תודעתו.
בן ארבע וחצי היה שגילה את היכולת הגופנית שהעלתה אותו
בהתפתחות האבולוציונית לרמת על ביחס לבני אדם אחרים,
מושיק שלנו למד בעצמו איך לשלוט ברקטום אוי הנה השתמשתי
במילה גועלית שלא לשם מחקר פתלוגי,סלחו לי לא אוסיף להשתמש
במילים כמו רקטום פי הטבעת או במילים אנאליות מגעילות אלא
אשתמש במילה צבאית ידועה בשם "אגזוז" . אז מושיק ששכב ונם
לו בחדר הילדים פיתח מרוב שעמום יכולת לשאוב אויר ולפלוט אתו
החוצה ללא שום ריחות נלווים ברעש או בצלילים אחרים שבחר
להשמיע לקול צחוקם והתפעלותם של חבריו לחדר, מושיק הפך
לוירטואוז ההפלצה ,לימים כשגדל קצת התחיל לערוך הופעות סולו
פרטיות תמורת תשלום הולם שככלל קרטיבים סוכריות ואפילו
משרוקית אחת שבתרגול אחד או שניים הפך אותה לחלק מהמופע
עצמו .
אחר כך כשגדל ממש הפסיק לעשות זאת לקהל הרחב והפליץ לעצמו
כשהיה בדלת אמותיו וכשעמד לשאת אישה סיפר לה על חיבתו
העלומה ושאין בדעתו לוותר עליה ורותי נישאה ברוב הדר למושיק
"הפלצן" עברו ימים ורותי בקשה ממנו שימעיט מעט ברעשים ושיוריד
קצת ווליום והוא מפאת שלום בית הסכים, אבל על דבר אחד לא
הסכים לוותר אפילו אם יאלצו להגיע לידי גירושין. רותי הרכינה ראש
והסכימה. על הנפיחה הראשונה של הבוקר שהייתה לצערה של רותי
מלווה גם בגזים טבעיים במיוחד ומה לעשות גם בריחות שקשה
היה לסבול עד שרותי שמרה ליד המיטה מסכת אב"כ תקנית
ואז בקר אחד פנתה למושיק בעדינות יתרה ואמרה לו : מושיק אישי
אני פוחדת שביום מן הימים ההפלצה הרבתית הזאת פשוט תהרוג
אותך או אותי. מושיק צחק באושר ומשך בכתפו כלאחר יד.
ערב אחד ישב מושיק בחברת זוגתו לסעוד ארוחת ערב שהכינה
ברוב עמל ממצרכים שהרימה מהמטבח הקיבוצי אורז עם עדשים
המכונה מג'אדרה ומעט שעועית מקסיקנית אפויה ומתובלת בבצל
ירוק מלמעלה והכל היה נפלא, חוץ מזה שלא ידעה ששועית ועדשים
חייבים בהשריה כדי לצמצם נפיחות הם אכלו לסובא ונהנו וצחקו
בחדווה ואחר כך הלכו לישון בלי להגיד קריאת שמע שעל המטה
נרדמו כשחיוך של נחת על פניהם והנה הגיע לה האשמורת
הראשונה של הבוקר ,מושיק פוקח עין בצפיה ליום של יצירתיות
אך אבוי, מעולם לא חש כפי שחש הבקר, תחושה מוזרה ורוגשת
סערה מוזרה רוחשת לה בתוך מעיו, גזים מעיקים המבקשים
להיפלט ללא רשות ואבחנה ,אבל מושיק המומחה, דווקא בשעה
הרת גורל שכזו מחליט ברוב חוכמתו דווקא עכשיו להוסיף מעט לחץ
ולשאוב עוד אויר מהפתח האחורי שאמרנו שלא נקרא לו בשמות
כאלו ואחרים ורותי שכנראה היה לה איזה חוש מקדים לאסון
הממשש ובא פתחה את שתי עיניה חבשה את המסכה על פניה
וצפתה בתנועת ישבנו המתכווץ של בעלה בבהלה שממש נראתה
לעין ומושיק עומד מול המראה מכחיל בשמחה וצובר לו טייפון קטן
ואז מתרחק במאמץ ניכר מטר אחד אחורה מושיט רגל ימין לאחור
מניח את ציפורן בוהנו על הבלטות ומניף אותה לפנים כשהציפורן
מחליקה לפנים ואז משחרר את "הדרטה" העצומה והענקית ביותר
שנשמעה אי פעם בעולם מאז בריאת האדם. אבל אז קרתה התקלה
שגרמה להיעלמותו של מושיק מהיקום הידוע, מושיק חשב לעצמו רגע
לפני ששחרר את המטען האטומי שהנה הוא הולך להפליץ את
היצירה הטובה של חייו אלא שהנוד עצמו קיבל כאילו חיים ורצה
לחבק את מושיק בשמחת היצירה ואכן כך עשה, התלבש לו נודנו
סביב גופו של מושיק ותפח לו ותפח לו עד שייצר מעין בלון ענקי
ובלתי נראה לעין ומפאת משקלו הקל של גזינו התחיל הבלון
להתרומם ולשוטט לו בחלל חדר המיטות שמושיק לכוד בפנים לבוש
רק בתחתוניו צורח מרוב חרדה וקולו אינו נשמע, רותי ראתה כי רע,
וברוב תושיע פתחה את החלון הענק שבחדר לזעוק לעזרה ,אך
אבוי ואבוי הנה נסחף לו הבלון בנחת לעבר הפתח ומרחבי השמים
משחרר מעט אויר דחוס ודואה לו החוצה אל החופש ומתרומם
ומתרומם עד שנעלם לו במרחבי השמיים התכולים ועד היום אפשר
לראות את רותי נשענת על עדן החלון בשעות הבוקר וצופה לה
ומחפשת את מושיק בעלה,מושיק הפלצן.
עכשיו ידידי גם אתם יודעים את האמת הפשוטה על פלוצים.

תיהנו לכם אהובי – בכבוד ובהרכנת ראש (מהבושה) ג'קונדה