מעשה בשלושה אחים – ההתחלה (1)

בארץ חמה, חולית ומדברית חיו שלושה אחים. האח הבכור היה טוב בפתירת בעיות. האח האמצעי היה טוב ביישוב סכסוכים. האח הצעיר היה מבין בנקל דברים טכניים.

שמע המלך על שלושת האחים והזמינם לארמון. בארמון הנמיכו האחים את ראשיהם לכבוד המלך ושאלו :
“במה נוכל לעזור, אדוני?”. אמר המלך: “ברצוני להשתמש בכישרונותיכם לפתירת בעיות הממלכה. ראשית מי מכם האח אשר הוכיח את יכולתו בפתירת בעיות?”. אני ענה האח הבכור. המלך הודיע : “מעתה אני רוצה שתהייה היועץ הראשי שלי". בדאגה אמר היועץ למלך: “מה איתי? מה ברצונך שאעשה מיום זה?”. אז אמר האח הבכור: “ אנו יכולים לייעץ ביחד למלך, בוודאי שניסיונך הרב יעזור לי". “מוצא חן בעיני כך נעשה" אמר המלך.

אמר המלך:” ברצוני באיזו מידה יכול האח הדיפלומטי מכם לפתור סכסוך שיש לנו עם לאווניה שבצפון, לכן אשלח אותך לשם". דיבר את דברו המלך בעודו מצביע על האמצעי.

משך המלך את עיניו כלפי האח הצעיר. פנה אליו המלך: “אותך אני רוצה לשלוח דרומה עם המשלחת
ל אלקלה מקלה. חלק מהסכרים הקטנים ניזוקו שם. ברצוני לקבל דיווח מלא לסיבת הנזקים. אני מסרב לקבל את הדוחות הבלתי משמעיים משם".

כרצונך נעשה אדוני המלך אמרו האחים. בעודו הולך האח הצעיר תהה מדוע אין שמשות לחלונות כה רבים בארמון. לאחר צאת האחים מאולם קבלת האורחים, פנה מיד היועץ הזקן למלך: “על שום מה ניסית להחליף אותי?”. ענה: “ בוא נדון באופן פרטי יותר אסביר הכל". פנה המלך לשומרים ליד השער: “בקשו מעניי הממלכה אשר באו אליי היום לחכות עוד כמה דקות, עליי לענות בעניין קצר מיד". "בנוסף אמרו למפגיש עם המלך היום להגיד לאחים לפנות לאורווה המלכותית למתן ציוד והוראות". כן המלך אמרו והעבירו את הבקשה.

קם המלך לדלת הקטנה שמאחורי כיסאו ושאל : “נלך?”. ענו היועץ ושלושת מאבטחיו הקרובים "כן". הלכו מעט במסדרון לבני הבוץ ופנו לגומחה משמאל. החל המלך את השיחה: “י’פיק היקר אתה יודע שעלייך אני סומך". “אני רוצה להאמין לך, חבר יקר, מה חשבת?”. השתעל מעט היועץ. “הבכור מביניהם מדאיג אותי. הוא צעיר. מראה כלפי חוץ צניעות ושירות למען אנשי הממלכה. מעבר לכך אם חצי מהאגדות על יכולתו לפתור בעיות שונות נכונות -בנקל יוכל להחליף אותי.” “ מלכי גם יצליח לשכנע את אנשי הממלכה מערבית לנהר אישלו פ’אוד למרוד בך, רוב אנשי הממלכה יהיו אתך". “הספקת לשכוח שחצי מהמאמץ אשר עברתי כדי לזכות בכתר על פני אחי הבכור היה להשפיע על אנשי הדת שלנו להעדיף אותי למלוכה.” “מה הקשר?”, “ הקשר עומד בדרישה לשכנוע אנשי הדת. בלתי ניתן לשכנעם בלי היכולת למצוא, לגייס ולנתב אנשים לפתירת בעיות. בין אם מדובר בסכסוך תאולוגי או פתירת בעיות עבור הנזקקים עקב בצורת. עם הכוהנים אשר מקדשים עצמם על ידי תפילה ותרומת זמנם למען החלשים יש תמיד כמות של בעיות.” “אם כך ברצונך שאשים עליו עין?”. “כן, אך אל תתיש עצמך חבר ותיק. הצבתי שני צללים אחריו, הצל הצעיר\ה מהשניים נטול\ה ניסיון".

———————————————————————————————————

לאחר פחות מחצי שעה לאחר שיצאו האחים משיחתם אצל המלך, עברו ליד המפגיש עם המלך. "חכו המלך אמר כי עליי לשלוח אתכם לאורווה המלכותית לציוד והוראות". תודה אמרו האחים, אולם לא הכירו כלל את הארמון. פנה המפגיש אל השומר לידו: “ מי מהשליחים פנוי?” לאחר ששאל, השומר ראה מעביר הודעות וצעק “היי אתה יכול לעזור להם?”. הסכים השליח. כעבור כמה דקות שאל השליח האם יוכלו לעצור לזמן קצר. כן ענו האחים. “תודה רבה" חייך השליח "אני עדיין נער גדל אני באמת זקוק לאוכל". פנו מעט הצידה האחים והסתודדו. “למה נכנסנו" התקדרו מאד פני האחים הגדולים. “במה מדובר שאל הצעיר".

“נראה שאין אדם המקשיב לנו אז אסביר בקצרה. לאווניה בצפון כבר זמן רב מתלוננת שהמסים שאנו ממסים על הסחורות שעוברות בנהר הגדול פוגעים בה קשות. בנוסף בזכות הנשים של אנשי השבטים אשר הטרידו בעבר את כפרינו אנו יודעים על מעבר כמעט שבועי של אנשים דרך מדבר עלדאבי". אז מה שאל האח הצעיר.
"מדבר עלדאבי מתפרש בגבול בין ממלכתנו לממלכות לאווניה, גרגון וגאליה. ידוע לכל כי אנשי השבטים שומרים נאמנות לממלכה בעיקר בשביל המים. ביניהם קיימים אלו הרוצים לחזור לדרכים הישנות, ביזה ותהילה על פני הדיונות.” “ אז אתם חושבים שזו עוד דרך בה לאווניה מנסה לערער את הסדר בתוך הממלכה.”
“כן המרחק מהמדבר ההוא בלי מים מוסווים או בכלל הוא חודש רכיבה על גמל, גם אז המסחר אינו שווה, אל תשכח לאווניה מטבעה היינה ישות מתרחבת-פולשת". “אז אתם מניחים שדווקא לאווניה עושה את כל הנזק הזה ועוד תזיק לאחינו שנשלח לשם". חשבו האחים ‘כשמדובר במכשירים אחינו הקטן מדהים אך כשמדובר ביכולת לחשוד אחינו סובל ממחסור מסוכן’. האחים הגדולים השתדלו להסתיר את דאגתם מאחיהם הקטן אך כשלו. “ אני רואה שאתם חוששים לי מאד במה מדובר?”.

“כפי שאולי תזכור מהפסטיבלים לחגיגת נהר אישלו פ’אוד, הסיבה היחידה שהנהר די יציב הם הסכרים הקטנים המנתבים שיטפונות באלקלה מקלה.” אז מה שאל הצעיר? “הממלכה שלנו שימרה את הסכרים הללו פעילים על ידי מלחמה ותמיכה בסוחרים באלקלה מקלה בלבד, לא בהסכמה. מכיוון שכך לעתים קרובות עלו לשלטון במעשה אנשים אכזריים, גם זכרון המלחמות משפיע. המועצה העליונה שם כיום מקבלת תנאי מסחר יוצאים מהכלל; אפילו שנשים עניות שם נאנסות ליחסים מיניים כנגד רצונן.”

כל אשר יכל האח הצעיר לעשות היה לפעור את פיו. בעודו כך שם לב האח הבכור כי השליח פנה משולחן האוכל הקטן למשרתים. על כן אמר לשליח "בבקשה קח עמך אוכל לאחר כך אנחנו יכולים לחכות עוד מעט".
חזר להסתודד הבכור עם אחיו והסתכל לאחיו הקטן בעיניים: “בטוח שיהיו אלו אשר יירצו לרצוח אותך, מכיוון שאתה תעבוד עבור המלך. גם בלי להראות יכולת".

בעיניים פעורות בעודו מרגיש כאב קל ברגליו בעודו עומד עם אחיו, לחש בזעזוע עמוק: “ אבל תהייה לי שמירה נכון?”. אמר מיד האח האמצעי: “ אתה זקוק לאבטחה של אנשים היודעים להתמודד עם ניסיונות התנקשות כמו הרעלה או התגנבות באמצע הלילה. אלו הסכנות היותר סבירות שיהיו לך. אתה חייב להתעקש על ההגנה הזו לפני שתעבוד כלל". ראה השליח עם תיקו הממולא את פני האח הקטן. “מה קרה?” . חשבו האחים לקולו הגבוה של השליח שהוא עוד ילד אולי בן 14. שני האחים הגדולים אמרו לשליח כי המלך מסר להם משימות בארצות מסוכסכות ויש חשש לאלימות. “או…” ענה השליח.