היי,
זהו סיפור חדש בשם "מעטה כסוף תחת אור ירח", לסיפור קיים המשך אופציונלי, אך אינני בטוחה אם עלי למעשה להמשיך את הסיפור לכיוון סיפור בהמשכים ולא להשאיר אותו כמות שהוא.
אשמח לדעות, תגובות וכולי. בנוגע לנושא ובנוגע לסיפור פה אחד.

מעטה כסוף תחת אור ירח

06/06/2013 651 צפיות אין תגובות
היי,
זהו סיפור חדש בשם "מעטה כסוף תחת אור ירח", לסיפור קיים המשך אופציונלי, אך אינני בטוחה אם עלי למעשה להמשיך את הסיפור לכיוון סיפור בהמשכים ולא להשאיר אותו כמות שהוא.
אשמח לדעות, תגובות וכולי. בנוגע לנושא ובנוגע לסיפור פה אחד.

הוא חיכך את חוטמו בגופה, חש בחום גופה הולך ואוזל, חש בקיפאונה מתפזר, חש בנשימותיה הולכות ופוחתות. הוא תחב את חוטמו תחת גופה, הופכו בעדינות, ועוטפה בגופו ופרוותו הרכה, מקווה כי פרוותו תכיל את הקור העז ותעיר את גופה משנתה האינסופית.
***
היא פקחה את עיניה לרווחה, מרימה את זרועה במהרה במטרה להסתיר את אור השמש החודר והמסנוור, מתיישבת ומביטה סביבה, סוקרת את הסביבה בה שכבה ובילתה את הלילה, את הדשא הירקרק, עצים ירוקי עד המתפזרים ברחבי הגבעות הירקרקות, המתפזרים ברחבי השטח הרענן האינסופי.
היא סקרה את סביבתה, תוהה כיצד הגיעה אל אותו המקום בו פקחה את עיניה, אל אותה הגבעה הירקרקה הלא נודעת במעמקי הטבע הפרוע, רחוק מהמקום אשר גדלה וחיה בו למשך חייה.
היא התייצבה והחלה מהלכת ברחבי שטחי הגבעה, סוקרת את הצמחים הירקרקים, הציפורים המזמרות והבוץ הלח, מנסה לחפש אחר רמז אשר ירמוז לאן הגיעה והאם אכן מכירה את האזור, רמז אשר יתן כיוון ואף הזעיר ביותר להמצאה במקום זה.
אט אט החלה השמש נעלמת משמי היום בגוונים רכים ומפנה את מקומה לירח העולה להחליפה, היא נאנחה קלות והניחה לחיפושיה אחר סימן מסוים, מחלה בחיפושים אחר מקום אשר תוכל להניח את ראשה בו ולנוח ללא כל דאגות
זמן מה חלף אך בסופו נגלה כנגד עיניה צריף עץ מוזנח, אשר מוקם לצד נחל אשר שצף ברכות, מכיל את אור הירח ברכות אין קץ. היא התקדמה בזהירות אל עבר הצריף המוזנח, צעדיה חרישיים ומבטה סוקר בעדינות אחר כל סימן חיים סביב אזור הצריף- אחר כל סימן אשר ירמוז כי עליה לנוס על נפשה ולהמשיך בחיפושיה, אך לשווא.
היא לחצה בעדינות על ידיתו של דלת הצריף לא חלף זמן מה וציריי הדלת החלו חורקים קלות, היא זינקה במקומה חרישית עקב הרעש הבלתי נסבל והתקדמה אל עבר פנים הצריף המוזנח, סוגרת אחריה את דלתו- מתעלמת מחריקותי הצירים הצורמים והבלתי נסבלים. מחפשת אחר מקום בו תוכל להניח את ראשה ולשקוע במחשבות עד כי תנוח עליה תנומה רכה ותגאול אותה מיסוריה וחששותיה.
***
'הוא ניצב כנגד עיני. פרוותו כסופה ועיניו גם כן. יכולתי לחוש באימה מחלחלת עמוק, מציפה את גופי כסם. ידעתי כי חש באימתי, בפחדים העולים במעלה גרוני, בחששותיי. הישרתי את מבטי אל עבר מבטו, משום מה ואף על האימה- חשתי כי לא יפגע בי. ידעתי כי לא ינסה לאיים על קיומי. משום מה, ראיתי בעיניו אנושיות מסוימת. הושטתי את ידי אל עבר ראשו, מניחה את אצבעותי מאחורי אוזנו ומחליקה אותן מטה ומעלה, מלטפת אותו, נרגעת.'


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך