מסתורי המפתח (פרק 2)

כשהינו מחוץ לאולם הספוט האיש עם המעיל משך אותי לכיוון מכונית שחורה, הייתי מבולבלת מדי בשביל להתנגד. האיש התישב במושב הנהג ואני לידו. מאחור ישב אדם צעיר בארך בגילי עם עיניים כחולות בהירות ושער חום קצר ופרוע לכול הכיוונים. הוא שאל במבט מסוקרן "זו היא?" הגבר במעיל ענה "כן" ובלי להוסיף מילה התניע את האותו והתחיל לנסוע.
רק אז הצלחתי לדבר. שאלתי "מי אתם ולאן אתם לוקחים אותי?"
האיש במעיל הסתכל עלי ואמר "כמה גס רוח מצידי, קוראים לי סאם ולאיש הצעיר שיושב מאחור קוראים קאסטיאל ואנחנו "שומרים" "
קאסטיאל החמיץ פנים ואמר " אתה יודעה שאני שונא כשאתה קורא לי כחה. זה לא קאסטיאל אלה קאס" סאם גיחך בחייך קל.
"שומרים על מה? ולאן אתם לוקחים אותי ?" שאלתי.
"למקום מבטחים אסביר לך הכול כשנגיע לשם" אמר סאם. התחלתי להתרגז. מה הם לא יכולים לדבר ברור? שגם אנשים נורמלים יבינו? אז סמתי לב שמכונית שחורה עוקבת אחרינו. באותו רגעת סאם הגביר מהירות. פנינו בעשרות רחובות כדי לנסות לעבד את העוקבים אחרינו אבל הם לא עיבדו אותנו.
"למה הם עוקבים אחרנו? מה הם רוצים ממני?" שאלתי.
"הם רוצים להרוג אותך כי את מסכנת את כול התוכניות שלהם" ענה לי סאם.
אני? איך אני יכולה לסכן את התוכניות של של.. "מה הם בכלל?" שאלתי.
"ליצורים שפגשת קוראים שדים" ענה לי סאם והבעת לעג התפשטה בפנו.
מיליון שאלות הסתובבו לי בראש ועדיין לא קיבלתי אפילו תשובה אתה שהבנתי לגמרי. הבנתי רק שאיזה שדים שלא יכולים להיות רוצים שאני אמות בגלל שאני אכשהוא מסכנת איזשהיא תוכנית שלהם.. אהה וכמובן שאני יושבת במכונית עם שני אנשים משוגעים שבטוחים שהם איזשהם שומרים ושמאמינים בשדים שנמצאים במכונית אחרת שעוקבת אחרנו.. אפילו במחשבה זה ניראה לא הגיוני.
המכונית שעקבה אחרינו התחילה להסיג אותנו. סאם פנה לכיוון גשר, המכונית השחורה הסיגה אותנו. הזכוכית הקידמית התנפצה למרות שאף אחד לא נגעה בא כניראה על ידי אחד מהשדים לא יודעת איך הוא עשה את זה. סאם איבד שליט על האוטו ונפלנו מהגשר לכיוון המים.

דפקתי את הראש שלי בכיסא כול כך חזק שחשבתי שאני הולכת להתעלף והיה כול כך קר במים לומרות הקיץ החם. ראיתי במעורפל את סאם משתחרר מחגורת הבטיחות ומנסה לפתוח גם את שלי. ניסיתי לעזור אבל לא הצלחתי בלעתי יותר מדי מים והתחלתי להרגיש איך חסר לי האוויר. ראיתי גם את קאס מאחור עם חתך גדול ביד השמאלית הנחתי שמהזכוכית שהתנפצה. הכול התחיל להשחיר וברגע שניגמר לי האוויר האחרון שהיה לי חשבתי איך נכנסתי לתסבוכת הזאת והתעלפתי…