מסומן- הקדמה והרשמה.

אוקיי, לא מעניין אותי שאני כבר כותת שתיי דמויות לסיפורי הרשמה – תשמרי לי בת!
ויאי, סוף סוף סיפור שמבקש שאכתוב דמות מרדנית! (אני כל כך אוהבת אותך כרגע.)
קטניס אוורדין, סוף.

זה נשמע ממש מגניב! תשמרי לי דמות ואני אכתוב אותה בערב.

קראת לו דילןן גררר השם הזה שייך לאנשים חתיכים אז הוא חתיך ^^
שם: מייגן
מראה: שיער חום הביא עד אמצע הגב ועיניים חומות, נמוכה. (גמדים לנצח lol)
אופי: דעתנית, עקשנית, נמנעת מריבים, מתעצבנת בקלות אבל נחמדה מאוד לאנשים שהיא אוהבת.
גיל הגעה: 16
רקע: חייה ברחובות רוב חייה עם הכלב שלה מקס. לא יודעת אם יש לה משפחה.
פחד: חושך וכישלון.
מחכה לסיפור קנית אותי כבר בדילן ;)

את יכולה לשמור לי בת בבקשה?
יש מצב שאני לא עושה אותה מרדנית? או לפחות, לא מרדנית ממש???
אני אכתוב בערב…

אני מאוד הייתי רוצה לכתוב דמות, אבל אני דרך הטלפון כרגע (ובאוטובוס) אז זה יהיה סיוט. אני אכתוב כשאגיע הביתה :)

אוך, אני לא חושבת שיהיה לי זמן לעקוב וגם יותר אהבתי את הסיפור הקודם………
אני לא מבטיחה שאעקוב, מצטערת )): !
אני ארשום לך דמות בכל זאת, אני מקווה שאעזור.
שם: טייסון קרו.
גיל: 19, אם זה אפשרי.
מראה: שיער ג'ינג'י כהה(אדמוני למעשה) שמגיע עד לכתפיים, עיניים חומות וסנטר כפול(לא יודעת אם זה פרט חשוב).
אופי: בשביל טייסון, אף מילה היא לא באמת מילה. רוק היא המילה היחידה בלקסיקון שלו. הוא מתבודד שמסתגר בחדרו 24/7, ומקשיב לשירים דיכאוניים.
אנשים שלא מכירים אותו יכולים לחשוב שטייסון הוא סנוב מתנשא שחושב את עצמו בגלל שלדעתו מוזיקת רוק זה מגניב. וטייסון באמת כזה. אבל לא רק.
הוא פחדן מאוד. יש לו פחד מאנשים ומחברה(כן, יש כזה דבר) ולכן הוא נוטה להתבודד ולהרחיק את עצמו מאנשים. אם אדם ברחוב או במכולת השכונתית יפנה אליו, הוא ינסה להיות רגוע ו"קול" עד כמה שאפשר בזמן שהפחד משתלט עליו מבפנים. אם הוא יגיע למצב שבו הוא לא מסוגל לעמוד בכך, הוא פשוט יכסה את האוזניים ויצנח לקרקע, מנסה לנתק את עצמו מהעולם שבחוץ. אך עם זאת, למזלו של טייסון הפחד לא קיים בקרבת אנשים מוכרים.
דרך אגב, טייסון חולם להיות טייס או להתנדב בקהילה למשך שארית חייו.
_דמות קצת קיצונית, אני יודעת. את יכולה לשנות את הפחד שלו, אבל לפי דעתי זה מה שהופך את הדמות למעניינת_
גיל הגעה: 18.5 (כלומר ממש לא מזמן).
רקע: בחור ממוצע שבא מבית ממוצע. הוריו דואגים ואוהבים(לפעמים מידי). לא יודעת אם זה חשוב, אבל הוא נצר לשושלת מלוכה ולפעמים הוא אוהב להשתחצן בזה(למרות שמלוכה זו איבדה את שורשיה כבר במאה ה-18).
פחד: חברה ואנשים(כמו שצוין קודם לכן).
משהו להוסיף: הוא שונא שוקולד.

אבין אותך לגמרי אם לא תקבלי את הדמות, היא לא אחת הטובות.
ממש מצטערת שלא אקרא את הסיפור… אולי אם הפרקים יהיו קצרים(אני בזמן האחרון יותר עמוסה).

שם: סטיוארט ברנר אבל הוא מבקש שיקראו לו סטיב.
גיל: 17 וחצי
מראה: שיער שחור שגולש לחום. עיניים בצבע טורקיז אבל יותר כחול.
אופי: שקט, סגור, לא מרדן ממש (זה לא תואם לי לדמות… מצטערת) ולא מתקשר עם אנשים. סגור בתוך בועה משל עצמו. חכם. יודע לשרוד. ויש לו חוש כיוון מציין. סקרן מאוד. רגיש אך לא מראה זאת.
גיל הגעה: כאשר היה בן אחד עשרה (זה הגיוני?)
רקע: היו לו החיים הטובים. הוא לא היה עני אך גם לא עשיר. הוא, הוריו ואחותו הקטנה ממנו בשנתיים חיו באושר. אך יום אחד, בגיל אחד עשרה כאשר טייל ברחובות עירו הוא הבחין בפתח ביוב שהיה פתוח. סקרנותו של סטיב גברה עליו והוא נכנס לביוב, לאחר הליכה מרובה הוא כשל בעקבות אבן גדולה ואיבד את ההכרה, כשקם, הוא מצא את עצמו במקום ומאז לא ידע איך לחזור.
פחד: שלמשפחת יקרה משהו, הם הדבר הכי חשוב לו.
משהו להוסיף: הוא המציא את שם משפחתו כי לא זכר את שם משפחתו המקורית, אך בכל שאר הפרטים נזכר.
בהצלחה בסיפור החדש♥

שם: רייקו מיזוקי (שם יפני – שם המשפחה לפני השם פרטי)
מראה: למיזוקי שיער בצבע תכלת – קצר עד קצת מתחת לכתפיים,
יש לה עיניים ירוקות וגדולות, ועור חיוור.
השפתיים שלה צבועות בגוון חלש, ואפה גדול במעט מכפתור,
לחייה סמוקות תמידית.
מיזוקי אוהבת ללבוש בגדים בכל צבעי הקשת – צמודים וקצרים.
בבית ספרה – האקדמיה היפנית לאומנויות מכל הסוגים -, היא נהגה ללבוש את מדי בית הספר הרגילים, חולצת צווארון לבנה שמעליה ווסט שחור- כחול, עניבה באותם הצבעים, וחצאית שחורה קצרה.
אופי: מיזוקי אוהבת להתגרות – היא די אדישה – אך היא תמיד מתגרה באנשים שמסביבה. היא לא אוהבת להיפתח.
גיל הגעה: 17
רקע:
היא יתומה.
גאונה בין גאונים.
במקור מאנגליה.
הם עשו ניסוי מיוחד וקטלני.
ניסו לבנות ילדים גאונים מלאכותית.
אספו יתומים ומיזוקי ביניהם.
כשהייתה בת 5 – בסוף הניסוי נשארה רק מיזוקי חיה – הגופות של השאר לא עמדו בכאב.
מיזוקי נקראה שם B, כמו שאר הילדים, על שם האותיות.
הניסוי הסתיים כאשר יפן גילו על זה.
הם שמרו זאת בסוד בשביל שמיזוקי לא תסבול ולקחו אותה תחת חסותם.
הם תכננו להפוך אותה לבכירה במדינה, כשהיא תהיה גדולה יותר.
זה לא היה הכרחי.
מיזוקי גאונה,
בגיל שבע היא השתעממה ושמעה על האקדמיה –
ת'יודעת, היא השיגה אישור מיוחד,
נכנסה,
התנסתה, וכל זה…
מתה מנפילה מצוק.
פחד: החברים שלה מהניסוי שמתו.
משהו להוסיף: הרקע שלה מבוסס על אנימה שראיתיXD
אם זה יותר מדי רקע – תורידי חלקים ותסכמי..
מקווה שתקבלי^^

אשמח מאוד לקרוא את הסיפור, הוא נשמע מעניין מאוד :)
אבל לא ארשם, מצטערת, המוח שלי ריק לגמרי עכשיו -,-

אוף! לא עולה לי שום רעיון לדמות!

שם: גרייס בק
גיל: שש עשרה וחצי
מראה: יש לה עיניים גדולות ואפורות כמו סערה, שיער חום יפייפה שהיא טורחת להרוס כל חודש בצביעה לכחול ובהחלקה כל בוקר, תווי פנים זוויתיים ונוקשים, גאים, אף ישר, שפתיים דקות וסנטר מעט מחודד. יש לה את כל מה שהיא צריכה בחיים – והיא שונאת את הכל. היא מתלבשת בבגדים שגדולים עליה, שחורים בדרך כלל, שמכסים את כל גופה גם כשקיץ. צבע העור שלה חיוור וחולני מעט, משום שבדרך כלל לאחר בית הספר היא חוזרת הביתה ומסתגרת בחדרה.
אופי: היא נראית כאילו היא שונאת את כולם ואת הכל, אבל זה לא נכון. היא רגישה מאוד, אפילו יותר מדי, ובגלל זה היא נמנעת מחברת אנשים ומרחיקה אותם מעליה מפחד שיפגעו בה. היא אוהבת לצייר ולשיר כשאין אף אחד בסביבה. היא לא סובלת כשאנשים שומעים את הקול שלה, או רואים את הציורים שלה. יש לה תיקיה כחולה – בצבע תואם לשיער שלה – שהיא לוקחת לכל מקום, ובה היא שומרת את כל הציורים שלה. היא לא תשכח אותה בשום מצב. היא לא מרדנית כמו שהיא מפחדת. הפחד הכי גדול שלה הוא שישכחו אותה, ולכן היא משתדלת להתנהג כמה שיותר מחוץ למוסכמות שקבועות בחייה. היא יודעת שלו הייתה נולדת במקום בו הכללים היו הפוכים, או אפילו אילו הייתה עוברת דירה, ההתנהגות שלה הייתה משתנה באופן מיידי. היא גם פחדת מעכבישים, ומשום שהיא מנסה להתגבר על הפחד הזה תיקיית הציור שלה – בנוסף לציורי נוף ולרישומי פנים זריזים – מלאה בציורי עכבישים למיניהם. כמובן, זה לא עוזר בדבר כשמתגלה עכביש אמיתי בחדרה.
גיל הגעה: חמש עשרה וחצי
רקע: אני לא בדיוק הבנתי מה לכתוב, אז אני אכתוב גם את מה שהיא זוכרת וגם את הרקע המלא.
הרקע המלא: לגרייס תמיד היה את הכל, ומהכל. ההורים שלה הם מהמעמד הבינוני-גבוה, אז שום דבר לא היה חסר לה בחיים, כולל פסיכיאטרים. לגרייס יש פחד נוראי, שכשתמות איש לא יזכור אותה. היא ישבה על עשרות ספות שונות, בעשרות חדרים שונים, ודיברה עם עשרות פסיכאטרים שונים. זה לא שינה שום דבר, מלבד העובדה שהיא התחילה לתעב אנשים שמנסים להבין אותה, וספות עור. גרייס מפחדת גם פחד מוות מעכבישים, אבל את זה היא לא גילתה לאף אחד. היא מנסה להתמודד עם הפחד הזה לבדה. לאט לאט היא התחילה לגלות שהעובדה שהיא מתנהגת ומתלבשת שונה מהצורה המוסכמת מושכת אליה תשומת לב, וזה יוכל להבטיח שכשתמות – אם תמות צעירה – לא ישכחו אותה במהרה. היא אימצה לעצמה זהות של מרדנית, והזהות הזאת הפכה לחלק ממנה. היא שונאת אנשים שמנסים לפקוד עליה מה לעשות תוך כדי כך שהם מנסים להבין את המניעים שלה, כמו מי שנראה לה כרוב עולמה. היא ממורמרת כלפי כל העולם, אבל כשהיא שרה או מציירת הכל כאילו נמחק. המסכה שהיא עוטה במשך שנים יורדת ממנה וחושפת את הנערה התמימה וטובת הלב שהיא באמת. בסופו של דבר, היא החליטה להתאבד. להתמודד מול הפחד שלה. היא חשבה שזה יעניק לה תחושת שחרור. היא לא צפתה את הפחד הנורא שהצטרף שניות לפני שמתה, שניות לאחר המעשה שעשתה.
מה שהיא זוכרת: גרייס זוכרת קרעים מעברה. תקופות של שתיקה, של כאב. היא זוכרת ארון מלא בבגדים שחורים, שמסתירים מאחוריהם שמלות אווריריות ובהירות, מלאות תקווה. היא זוכרת קירות לבנים וספריי בצבע כחול. היא זוכרת שני פרצופים, כנראה הוריה, שסובבים סביבה בדאגה מוחצת. היא זוכרת ספת עור, וספה רגילה, שכל אחת מהן נראית קצת שונה בכל פעם. היא זוכרת עכביש גדול ושעיר – שמעורר אימה בליבה בכל פעם שהיא נזכרת בו – אבל שטוח במידה מוזרה. הזיכרון הכי כואב שלה, אבל הכי משחרר במידה מסוימת, הוא של כדורים קטנים, לבנים, מפוזרים על שולחן העבודה שלה בידיה. היא זוכרת שהיא בולעת את כולם, אחד אחד, ואת תחושת ההקלה שמתלווה למעשה. היא זוכרת גם פחד מוחץ, ופתק קטן כתוב בכתב ידה. 'התמודדתי עם הפחד שלי. אני מקווה שתבינו. אני מצטערת.'
פחד: הפחד שתישכח (יש לזה שם, אני פשוט לא זוכרת אותו), פחד מעכבישים (ארכנופוביה)

סיימתי סוף סוף! מקווה שתאהבי.
—
שם: ג׳ייד גרייס (לקרובים אליה היא תיתן לקרוא ג׳יי.)
גיל: 17
מראה: שיער שחור שמעט עובר לה את אמצע הגב, עיניים חומות וכהות (רק מקרוב אפשר לראות את צבען האמתי, ממרחק יהיה אפשר לחשוב שהן שחורות לגמרי כי לא רואים בהן את האישונים), עור בהיר מאוד מחוסר של שהייה בשמש. די גבוהה.
היא פיתחה מעט שרירים כי היא נוהגת לרוץ ולהתאמן המון (אם זה לא סותר את הסיפור), אבל זה לא ממש רציני.
אופי: דמות מרדנית נוספת מבית קטניס אוורדין בדרך אלייך, ליאנה. ג׳ייד היא בחורה מאוד קשוחה ותוקפנית שנוטה להסתכל על חצי הכוס הריקה. היא יכולה לקחת כל הערה צינית ברצינות ויכולה לפרש כל משפט באלף דרכים שונות.
קל מאוד לעצבן אותה, והיא לא תשתוק לגבי שום הערה פוגענית קטנה שתישלח לעברה. לעומת זאת, היא מאוד ביקורתית ונוטה להעיר לאנשים גם עם ההערה פוגענית מדי או לא מתאימה לסיטואציה בה היא נמצאת, מה שגרם להמון אנשים להתרחק ממנה.
היא מרדנית מאוד ולא מוכנה שיגידו לה מה לעשות. היא בדרך כלל תסרב למי שיגיד לה מה לעשות, גם אם היא מסכימה עם דעתו.
היא לא טובה בכל מה שקשור ללימודים, אבל היא מאוד אסטרטגית ויודעת איך להיחלץ ממצבים מסובכים בקלות.
למרות העובדה שהיא אדם די בלתי נסבל, יש לה תכונות מנהיגות. היא לא ממש אוהבת לעבוד בצוות, אלא אם כן היא המנהיגה שלו. היא מנהיגה מלידה, ויש לה את היכולת לשכנע את האדם העקשן בעולם. יש משהו במרדנות שלה שסוחף אנשים בקלות. היא מקבלת החלטות נבונה ויודעת מה היא עושה רוב הזמן.
גיל הגעה: 12
רקע: הילדות שלה הייתה טובה בסך הכל. היא הייתה מצטיינת בלימודים והיו לה המון חברים, שאיתם נהגה לבלות הרבה. היו לה שני אחים תאומים שקטנים ממנה בשלוש שנים, והיחסים בינהם היו די טובים (אתם יודעים, חוץ מכמה ריבים פה ושם, כמו שיש לכל האחים.)
גם היחסים בין ההורים שלה היו די טובים. החיים שלה היו פשוט מושלמים, עד שהייתה בת עשר. ההורים שלה התחילו לריב מסיבה לא מובנת פתאום, מה שגבל בצעקות ומדי פעם גם במכות. הדבר הזה השפיע על כל המשפחה, והפך את ג׳ייד לקודרת, שכן חייה הקודמים היו נראים לה מושלמים והמעבר היה דרסטי מדי. היא התחילה להתרחק מחבריה והלימודים נראו לה פחות חשובים והיא הפסיקה להתמיד בהם.
מה שהתחיל בציונים מתדרדרים וחוסר רצון להיות בסביבת חברים הפך, בסופו של דבר, לדיכאון של ממש. אחיה של ג׳ייד נורא הוטרדו מהמצב המשפחתי גם הם וניסו לעודד אותה בכל הזדמנות. זה די עזר לה, כי הם היו היחידים שאיתם הייתה פתוחה ויכלה לדבר על מה שהיא חושבת. בכל פעם שההורים שלה היו מתחילים לריב היא נכנסה עם שני אחיה לחדר וניסתה לעודד אותם כמה שיכלה, כי אולי היא נכנסה לדיכאון, אבל הם פחדו ממש.
בסופו של דבר היא הפכה למנודה חברתית. הילדים בבית הספר, שאיתם ממילא היא ניתקה את הקשר, התחילו להתרחק ממנה גם הם וירדו עליה. הדבר לא ממש עניין אותה, והיא לקחה אותו כהוכחה לכך שהיא לא צריכה להתחבר עם ילדים כאלו.
בסופו של דבר הדיכאון חלף, קצת לפני שההורים שלה התגרשו באופן סופי. הגירושין יכלו מאוד לעזור למצבה של ג׳ייד, משום שהיא לא הייתה צריכה לראות ולשמוע יותר את הוריה רבים, אבל בעקבות הגירושין היא הופרדה מאחיה. היא נשארה בבית עם אמה, ואבא שלה עבר עם האחים שלה ללונדון.
היא התחילה לרוץ בשביל להפיג את המתח, מה שדי עזר לה ואפילו הצליח לעודד אותה במקצת. ספורט בכללי הוא אחד התחומים החזקים שלה.
היא נהגה לבצע עם אחיה המון שיחות טלפון, עד החטיפה. היא נחטפה בזמן אחת הריצות שלה, כשעברה בתוך חורשה.
פחד: פחד מטביעה. אין לה בעיה עם להתרטב, אבל היכנסות למים עצמם לא מתאימה לה בכלל. היא מסתירה את זה כדי שלא ידעו שיש לה חולשות, אבל היא תצטרך להתמודד עם זה, אני מניחה.
משהו להוסיף: אין. אולי יהיה בהמשך, או בעוד שתי דקות כשאני אקרא את הדמות שוב ואהיה כזה ״שיט, שכחתי לכתוב את זה!״
—
אני כותבת דרך הפתקיות בטלפון, אז אין לי מושג מה אורך הדמות (אני מקווה שהיא ארוכה.)
מקווה שאהבת אותה!
קטניס אוורדין, סוף.

הווו, עלה לי רעיון ממש מגניב לדמות!
שם: אמבר קל, אבל הוא מבקש תמיד שיקראו 'אקל' (הוא בן והוא מתבייש מאוד בשם שלו)
גיל: 18
מראה: גבוהה, רזה מאוד וחיוור, נראה כמעט כמו רוח רפאים. בעל שיער שחור חלק וארוך שלרוב אסוף בקוקו על צווארו ועיניים כחולות כהות וחודרות. הולך בחליפות שחורות ומחוייטות ובקיצור, נראה כמו מת מהלך.
אופי: הוא יודע שפעם היה נחמד, פתוח וחברותי. נאמן לחבריו, אמין והאדם האידיאלי.
אך לאחר שהגיע למקום ההוא וקטעים מזכרונו חזרו אליו הפך הוא למתבודד, מסוגר, קר וארסי. הוא מרחיק ממנו אל כל מי שמנסה להתחבר אליו בפחד שיעשה לו את מה שהבין שעשה מקטעי הזכרונות הקצרים שלו. הוא מפחד מעצמו, מפחד ממה שהוא עלול לעשות אם לא יזהר ולא מבין למה. הוא לא מרגיש שהוא עומד לעשות דבר רע ובכל זאת מעדיף להימנע מחברה. אוהב להשתקע בחסרונות העולם ובחסרונותיו שלו ובכללי הוא בן אדם מאוד דכאוני. מורד בכולם. לפעמים, בפרצי כעס שבאים לעיתים רחוקות הוא צורח ובורח למקום בו איש לא ימצא אותו, כשהוא מגיע לשם הוא מתחיל לבכות בהסטריה, כעס ותסכול.
הוא מנסה להחזיר את אופיו בחזרה למה שהיה פעם אך נכשל בכל ניסיון.
גיל הגעה: 15
רקע:
גן משחקים, כדור, ילדים צוהלים בשמחה.
עוגה, בלונים, מסיבה, יום הולדת.
גופות, דם, המון דם, צרחות.
סכין, הוא עשה את זה, פחד.
ריצה, בריחה, סירנות, משטרה.
פחד, כעס, עצב.
צרחה, של עצמו.
דקירה, כאב, התרסקות.
מוות.
פחד: הוא מפחד מעצמו וממה שהוא עלול לעשות לאחרים.
משהו להוסיף: לפעמים הוא מרגיש כאילו הוא נושא את כל העולם על הכתפיים שלו ומרוב מאמץ להשתחרר הוא מתעלף ומתעורר רק כמה ימים אחר כך.
בזמן האחרון יש לי השראה לדמויות קריפיות, מאוד. אני מקווה שהוא בסדר :)

אין לי בעיה לגבי שינוי השם, ולגבי ההתאבדות – ברור שלא, זה פשוט נראה לי ממש מגניב להוסיף את זה, וגם תואם את הרעיון של הרקע המעורפל שביקשת. (חשבתי על שתי אפשרויות לגבי העובדה שההתאבדות לא הצליחה. אפשר להגיד שהיא ניצלה בדרך נס, מה שאולי לא עד כדי כך הגיוני, ואפשר להגיד שהיא בטעות בלעה כדורים שעברו את תאריך השימוש שלהם אז הם לא השפיעו) ולצביעת שיער לא צריך חשמל, צריך רק בשביל ההחלקה.

*שבעה עשר אביבים, אביב זה זכר
נשמע ממש מגניב :O אני מבין שהדמויות צריכות להיות די מעורפלות בזיכרון?
אני אנסה לכתוב דמות אולי מחר, אם את רוצה להתחיל בקרוב אז אל תחכי לי

רגע, צריך לכתוב רק את מה שהדמות זוכרת? אופסי.
טוב, אז הנה מה שהיא זוכרת:
היא זוכרת את עצמה בתור ילדה קטנה, מחייכת ומוקפת בחברים. אחרי זה, היא זוכרת את איך שהילדים בבית הספר ירדו עליה. יש לה בראש תמונה של שני אחיה הקטנים והיא, נמצאים בחדר אחד בזמן שההורים שלה צועקים ברקע. היא זוכרת את עצמה בדיכאון, ואז אותה ואת אמא שלה בבית לבד.
תמונה אחת שלה רצה, מזיעה כולה ומכריחה את עצמה להמשיך לרוץ. הדבר האחרון שהיא זוכרת זה את העצים הצפופים בחורשה שנחטפה ממנה.
לגבי הפחד, תחליפי את זה לפחד גבהים.
קטניס אוורדין, סוף.

בעיקרון יש לה שיער עד קצת אחרי הכתפיים בצבע כחול, אז היא יכולה פשוט לא להסתפר ויהיו לה קצוות כחולים וארוכים, והשורשים יהיו בצבע חום שהוא הצבע הטבעי שלה.

לא ארשם אבל זה נשמע מעניין מאוד מאוד!!
~אני עייף ברמות ולא מרגיש שיש ביכולותיי להירשם כעת, מחר אולי? (סתם אופטימי)

אז תיקנתי, בהצלחה ומקווה שתקבלי את הדמות-

רקע: הוא זוכר את פניה של אחותו בבירור ובמטושטש את פניו של הוריו. את חיוכה המנחם של אחותו הוא לעולם לא יישכח. הוא זוכר נפילה, בתוך אזור חשוך, עם ריח לא טוב, הוא משאר שזה קרה בביוב. .

אופי: הוא נחמד, טוב לב, וזורם, אבל את כל זה הוא מסתיר בחזות סגורה ובודדה. אם הוא יתחבר לאנשים הנכונים, הרגישות והזרימה שלו ישתחררו. לא מרדן, פשוט אוהב להיות לבד. הוא מאוד חכם ויש לו מוח אסטרטגי. סקרן, עם הוא רואה משהו שנראה לו חשוד כלום לא ימנע ממנו לחקור אותו. הוא לא מאמין באהבה, למרות שהוא רוצה לנסות אחת כזאת.

תודה רבה! :) ההרשמה נסגרה פרט לדמות של תס ושל בלאקווידו :)
מחר אני אעלה את הדמויות שנכנסו.

הנה הדמות!! אגב תודה ששלחת לי הודעה, אם לא כנראה שהייתי כותבת רק מחר ת'דמותXD אני תמיד מנסה לאתגר את הכותבים בדמויות שלי, ואני מקווה שהיא תצא מאתגרת למרות שאני חייבת לעוף עוד 10 דקות.
שם: סיירה קלארק
גיל: 17
מראה: היא בגובה ממוצע+ לגילה ובעלת עור שזוף יחסית וגוף צנום ורזה. יש לה שיער חום גלי שעובר לה מעט את הכתפיים, אף סולד וקטן, שפתיים עדינות ועיניים ירוקות-אפורות קרות. יש לה ציורים רנדומליים על האמת הימנית שלה ועל הרגל השמאלית שהיא כל פעם מחדש הייתה מציירת על עצמה מעפרונות פחם לא רעילים או חינה בצורות רנדומאליות שנראו לה מגניבות.
במצב שבו היא "התעוררה" או מה שזה לא יהיה (XD) העור שלה חיוור יותר מבדרך כלל והיא רועדת כולה, הציורים על הגפיים שלה (יד ימין ורגל שמאל) כמעט נמחקו לגמרי ויש לה שריטות על מקומות רבים בגופה ובמיוחד בעורף ובצוואר.
אופי: בחורה מעט ביישנית, קשה לה מאוד להכיר אנשים חדשים ולהרגיש נוח בסביבה לא מוכרת. קל לה להיות לבד ועוד יותר קל לה להיות ליד אנשים שהיא מכירה כי אז היא מרגישה שהיא בסביבה לא שיפוטית. היא נוטה לפעמים לזרום עם הרגע ולא ממש חושבת רחוק קדימה אבל בזמנים קשים היא תפחד לבצע פעולות לבד. היא מנהיגה שפוחדת לגרום למישהו אחר להיכנס אל החושך ולאבד את הקול שלו ובסוף מאבדת את שלה והיא לא נוטה לחלוק את המחשבות שלה עם אף אחד.
היא טיפוס אוהב ותומך שקל לו להתחבר למישהו ברגעי השבר שלו, כי ככה היא רואה שהוא גם בן אדם כמוה ולא מושלם כמו כולם מסביבה. היא מוכנה להקריב את עצמה בשביל מישהו שהיא אוהבת והיא טיפוס אופטימי מאוד לאחרים ופסימי כלפי עצמה.
סיירה היא נערה חשדנית, שאם מישהו נראה לה מוזר היא לא תשתף זאת עם אף אחד עד שהיא תהיה בטוחה בזה ב-100 אחוז. היא נוטה להסתבך בצרות בגלל זה. היא טיפוס חכם ופיקח ואוהבת לחקור דברים ולגלות דברים חדשים ולהוביל אחרים אחריה בחיוך נעים. היא נוטה להיכנס לעניינים שלא שלה ולהיות מובכת מאוד בגלל זה, והיא מרדנית לא קטנה שזה נוגע לדברים שהיא אוהבת – אבל קודם היא צריכה לקבל אומץ לעשות את זה, אחרת היא תתחרט על זה כל ימי חייה.
~במילים אחרות: היא טיפוס מרדן ומנהיג וכו' וכו' אבל פוחד לפגוע באחרים ואז מקריב את עצמו ואת העקרונות שלו בשביל זה ומתחרט על זה~
גיל הגעה: שבוע אחרי יום הולדת 17 שלה.
רקע:
עצים גבוהים ואוויר קריר, חושך בחוץ.
ידיים חמימות עוטפות אותה, הכל בסדר.
אגם גדול, שומם. ירייה ושתיקה.
ריצה במסדרונות. צעקה ובכי.
חיבוק אחרון ונשיקה קטנה בלחי. פנים רטובות מדמעות וחיוך קטן.
הוא נעלם, היא רצה אחרי הצללים.
מישהו תופס לה את היד, היא נופלת.
בחשכה, שומעת אותו צועק, גלים מתנפצים.
אגם קריר מולה, כלואה וכבולה. הוא מת.
צחוק קריר אחרון בערפה. פנים רטובות מדמעות וכאב.
ירייה אחרונה. דם בגבה. נפילה אל תוך האגם.
מוות. ~בהשפעת פומה~
פחד: מאמת מסוכנת.
משהו להוסיף: אומייגאד 10 דקות~ חייבת לרוץ! אם צריך אני אסביר לה במייל את הרקע, כי זה דרך הטלפון. ביי!