מנהרת התנים
תהילה התיישבה ברוגע בחדרה ולא היה לה מושג ממה שמתרחש בעולם שבחוץ .
היא נולדה למשפחה של תנים ואז היא ננטשה על ידי אמה , שטענה שהיא לא יכולה לטפל בתינוקת קטנה שכמוה.
בעבר המשפחה הותקפה בקללה שהבת שהאישה תלד תמות כאשר היא תכרע ללדת.
תהילה ששהתה בחדרה לא היה לה שמץ של מושג שמה שהיא עומדת לגלות על עברה , היא פחדה לצאת החוצה מפני חשש שיתקפו אותה , היא לא תיארה לעצמה עד כמה היא צודקת.
באותו הזמן נאסר על תהילה לצאת אל אוויר העולם , מפני שהמשפחה שאימצה אותה פחדה שהיא תרצח על ידי התנים.
כשהיא שמעה את קולה של אביה , שפתח את הדלת בפתאומיות.
" תהילה , אני חייב לדבר איתך." הוא אמר תוך כדי שהוא סגר את הדלת.
" אבא , קרה משהו?" תהילה שאלה עם פנים מלאות בדאגה.
" את צריכה לברוח מכאן כמה שיותר מהר כי התנים בדרך לתקוף אותך." הוא אמר בקול מצטער וכשתהילה שמעה זאת , היא לקחה את המזוודה שנחה בארגז של המיטה שלה.
היא ארזה את בגדיה בלי לבזבז זמן מיותר והלכה ככל שהפחד אחז בה בחוזקה.
לפני שהיא עוזבת , היא הספיקה רק להגיד לאביה מילה אחת: " להתראות, אבא." היא אמרה ואז היא שמעה שהוא נפל על הרצפה ומת כי התנים נכנסו לבית ורצחו אותו.
תגובות (3)
יפה, התחלה של סיפור טוב אך הסוף מעט… בקיצור, מציע להחליף את המשפט "ואז היא שמעה שהוא נפל על הרצפה ומת כי התנים נכנסו לבית ורצחו אותו." במשהו כמו: "זאת הייתה הפעם האחרונה שהיא ראתה אותו, התנים לא התגלו כרחמנים ותהילה למדה על בשרה כמה יכולים החיים להיות קשים."
כמובן שזאת רק המלצה.
תודה רבה בכל זאת
סיפור מדהים