מנהרת התנים פרק 9

-עשרים וארבע שעות אחרי-
תהילה וברקת היו קשורות זו לזו כשגבן מופנה כלפי הקיר , כבר כל כך הרבה שעות עברו מאז שהן נחטפו.
לתהילה לא היה קול והיא ניסתה בקושי לחפש אחר כלשהו מישהו שיושיט יד לעזרה.
הצלם שעמד בצד צילם את תהילה שוב ושוב , ואחר כך הסתלק עם עלות השחר.
הן ניסו להילחם עם שלשלאות הברזל שאליהם הן היו קשורות , והכאבים לא פסקו מלהציק כל הזמן.
" תהילה." אמרה ברקת ממקום מושבה ונראה שהיא רצתה כבר לצאת משם.
" אני לא יכולה כבר לנשום." ענתה תהילה בלחץ.
" תהילה , תעשי מאמץ ותחפשי איש קשר שיוכל לחלץ אותנו מבית המלון שבו אנחנו כלואות." התעקשה ברקת וראתה שאיש מסתורי עם משקפי שמש עוקב אחריהן ונראה שעיניו היו טרוטות מעייפות מרוב חוסר שינה.
" תהילה , מהר!" שוב נשמע קולה של ברקת והבחינה שחושך אימתני משתרע על כל החדר.
" שלום שלום , עם מי יש לי הכבוד?" אמר האיש המסתורי עם משקפי השמש כשהוא מת מצחוק. פעם ראשונה שתהילה ראתה את החיוך המלחיץ שנפרש על פניו.
" מי אתה? ומי שלח אותך לפה?" שאלה תהילה בעקשנות. היא לא תוותר לו בקלות , היא תסחט ממנו את האמת אפילו בכוח.
" מי הבוס שלך? אצל מי אתה עובד?" הפעם ברקת אזרה אומץ ופצתה את פיה למרות שהפחד השתלט עליה לחלוטין.
האיש המסתורי לא ענה לשאלתה , הוא השאיר קופסה כחולה ועליה דבוק פתק מקופל . הוא הוציא את טלפון הנייד שלו מכיס מכנסיו וענה מיד לשיחה.
" מצאתי את תהילה, הבת שלכם נמצאה ." הוא דיווח לתמרה ולאיתן ואז הוא סגר את השיחה.
הוא הלך משם , כאשר תהילה עקבה אחריו בחשד. למה הוא שם משקפי שמש ולמה הוא נראה כל כך מסתורי וחשוד בעבורה.
עניין את תהילה לדעת אצל מי הוא עובד .
אבל אז היא שמעה צעדים שמגיעים מחוץ לבית המלון , מדלת הכניסה הם נכנסו לקומה השביעית שבה תהילה וברקת היו מוחזקות שם.
" מי זה?" שאלה תהילה בקול ותהתה מי זה היה.
" אולי יבואו להציל אותנו." אמרה ברקת באנחת רווחה אחרי שחשבה שהנה שעת ההצלה מגיעה.
מולן הופיעו שני בחורים שנראו בוגרים לגילם הצעיר , תהילה הניחה שהם מן הסתם תושבי העיר שאליה הן הגיעו ממש בטעות.
" היי." הוא חייך אליהן , " שמי אליאור." ברקת לא האמינה למראה עינייה.
" באת להציל אותנו , נכון?" שאלה תהילה בחשש והביטה בו בסקרנות יתרה.
" כן ולא, חלק מהסיבה שבאתי לפה כדי להוציא אתכן משם ולהביא את הכופר לחוטפים." הוא אמר תוך כדי שהוא פתח את שלשלאות הברזל בעזרת המפתח שאותו הוא הכניס לתוך חור המנעול.
" אתה עובד בשביל החוטפים?" שאלה תהילה בנימה סקרנית.
אליאור הניד בראשו לשלילה ורק חייך אל ברקת.
" נו , מהר! אני צריך להסיח את דעתם כדי שלא ידעו שאני עוזר לכן לברוח." אמר אליאור בלחץ בזמן שהוא מרים את מבטו לעבר המצלמה הנסתרת.
תהילה וברקת הביטו זו על זו כשהן לא האמינו למזל הטוב שנפל בחלקן.
החוטפים זיהו את אליאור ואת חברו עומרי עידן על פי הבגדים שהם לבשו, הם שמו לב לכך שתהילה וברקת היו איתם.
" לעזאזל , הן בורחות!" אמר החוטף הראשון ודפק על השולחן בחוזקה עד שהדפים שהיו על הפינה , נשרו היישר על הרצפה.
" זה לא ישאר ככה! אליאור חייב לנו מאתיים אלף שקל." צרח מרוב עצבים.