מנהרת התנים פרק 11

אליאור נסע במהירות של מאה וחמישים קמ"ש , הוא רצה להספיק להוריד את תהילה וברקת בתחנה שהן היו אמורות לרדת בה.
הלילה התגלגל לאיטו מעבר לאופק , תהילה שקעה בתרדמה עמוקה , משום מה היא הותירה את פחדיה מאחור.
היא רצתה להתחיל מחדש ולהותיר את עברה עמוק עמוק קבור בתוך האדמה.
אם לא , אז לפחות להתחיל לחפש את הוריה הביולוגים אבל לא לבד , ביחד עם ברקת. שנהפכה להיות בזמן כל כך קצר חברתה הטובה ביותר בעולם.
" אתה יודע לאן אתה נוסע , נכון? " שאלה תהילה בנימה ספקנית, והיא הייתה חשדנית כלפיי אליאור שלא הפסיק להתייחס לשתיהן ביתר חביבות.
" כמובן שאני יודע." הוא אמר בביטחון והביט בשתיהן בגיחוך , הוא סימן שעוד מעט הוא מגיע לנקודת היעד.
" אתה מכיר את החוטפים?" הקשתה תהילה והמשיכה לעקוב אחר כל תנועה שאליאור עשה בזמן שהוא הקפיץ אותן טרמפ לכיוון חזרה לכניסה לעיר.
המכונית נעצרה באחת ומתוכה יצאו תהילה וברקת , אליאור התקדם הלאה כי הוא לא מצא מקום חנייה למכוניתו , מאחר שכל המדרכה הייתה מלאה עד אפס מקום ברכבים של אנשים אחרים.
" תודה שהסעת אותנו." אמרה תהילה ברגשות תודה ורק חייכה אליו, ברקת ואליאור החליפו מבטים ביניהם, תהילה הסיקה מכך שאולי ברקת נדלקה על אליאור.
" העונג כולו שלי." אמר אליאור בחיוך אדיש והצטרף אל שתיהן בניסיון לבדוק האם הן מסתדרות לבד או שהן צריכות עזרה ממנו.
" תודה ." פנתה תהילה המבוישת לעבר אליאור וביקשה ממנו שיחזור למקום ממנו הוא בא .
" אני יכול לעזור לכן ," התנדב אליאור מרצונו, אך תהילה סימנה לו שאם הוא צריך לחזור , שהוא לא צריך לחכות להן מפני שהן יודעות היטב איך להסתדר בעצמן.
" תחזור לאבא שלך," אמרה תהילה בחיוך מתגרה.
מהרגע הזה שתהילה פלטה את המילה הזאת מהפה , אליאור לא הבין איך היא קלטה שהיה לו קשר כלשהו עם החוטף.
הוא הביט בה בעיניים גדולות , ובדק שאין אף אחד שרואה אותם עומדים בכניסה לעיר.
" הוא לא האבא שלי." הוא מיהר לתקן אותה משום שהיה די נבוך.
" אז מי הוא בשבילך?" שאלה תהילה שוב והביטה בו בצמצום עיניים מוחלט.
" סתם מכר רחוק , לא כל כך משמעותי בעבורי."
הוא גיחך ואז נהיה רציני אחרי שהבין שתהילה לא קנתה את הסיפור שהוא סיפר לה .
" נו באמת , אני יודעת שזה שקר!" היא אמרה בתוקף , ברקת שעמדה ממש לידה רק שתקה ולא אמרה דבר.
" אני רוצה לדעת את כל האמת לגבי הקשר עם החוטף שאמר שאתה חייב לו מאתיים אלף שקל, למה שהוא יגיד לך דבר כזה?" התעצבנה תהילה ורצתה שהוא יספר לה את כל האמת בלי להחסיר שום פרטים באמצע.
" תהילה.." התערבה ברקת בשיחה , "עזבי את הבחור המסכן ." העירה ברקת תוך כדי שהיא הפנתה את מבטה לאחור.
" מה עזבי? הוא התחיל לספר לי משהו.." קראה תהילה וחייכה את החיוך המעצבן שלה שלא השאיר שום ברירה לאליאור.
מרחוק , הוא השקיף עליהן מהמשקפת , שכל רצונו זה להשלים את הנקמה שהוא תיכנן מזה חודשים ארוכים.
" חזרתי." אמר לאיש שישב לצידו , " והפעם אשלים את הנקמה שלי."
-סוף-