מנהרת התנים פרק 1

חופשת הקיץ נגמרה ממזמן.
תהילה התיישבה על כורסת הנדנדה שלה והניחה לעצמה להנות.
זה מכבר כמה ימים שהיא התקבלה בסבר פנים יפות על ידי המארחת שלה , שזו הייתה אימא של ברקת.
" איזה אוויר נעים!" אמרה תהילה בחיוך רגוע והניפה את שערה לקדימה , " אין כמו תחילתו של בוקר אור חדש." ענתה באדישות והניחה את ראשה על משענת הנדנדה.
" כמה זה נכון." השיבה ברקת בחיוך צונן , נראה שדבר קטן העיב על אושר והיא ניסתה להסתיר את זה מתהילה.
" מה קורה לך ?" שאלה תהילה בסקרנות, " למה פתאום נעשית כל כך רצינית?" בשלב הזה תהילה גם נהייתה רצינית משום שעניין אותה לדעת מה עובר על חברתה.
" אני צריכה שתקשיבי לי." אמרה ברקת בפנים חמורות .
תהילה הביטה בה בדריכות , היא רק רצתה לדעת על מה ברקת רצתה להגיד לה.
" אני מקשיבה ," ענתה תהילה אגב צחוק מובך .
" עדיין לא התחלתי לדבר וכבר את צוחקת." ענתה ברקת בכעס.
" סליחה , יש לי מצב רוח טוב." השיבה בחיוך מתנצל , היא ניסתה להתרכז רק בשיחה.
" אחרי זה לא היה לך חשק לצחוק." אמרה ברקת בחומרה.
" זה עניין רציני? " אמרה תהילה בבדיחות הדעת ולא הייתה מודעת שאויב חדש- ישן שהן התעסקו איתו בעבר , שב הפעם כדי להשלים את הנקמה שהוא ציפה לה כל כך הרבה זמן.
" זה עניין ממש רציני. כל כך רציני מזה שאת לא תאמיני למה שיש לי לספר לך."
הפעם ברקת הייתה ממש רצינית , היא הפסיקה לצחוק והביטה בה בזעם מחמת שהיא לא הבינה על מה תהילה צחקה בכלל.
" נו , תספרי לי כבר." האיצה בה תהילה בחוסר סבלנות.
" הוא חזר." ברקת פשוט זרקה את הפצצה המתקתקת לתוך האוויר.
תהילה הייתה בהלם , נראה שהיא הייתה מבולבלת ואף מופתעת כאחד, שהיא לא ציפתה לבשורה הזו.
" הוא באמת חזר?" שאלה תהילה והביטה בה במבט של חוסר אמון.
" כן , התכוונתי למה שאני אומרת." חזרה ברקת על דבריה בפעם השנייה.
" אני מקווה שאת צוחקת שאת אומרת את זה." ענתה תהילה באדישות וגילגלה עיניים כאילו היא בוחרת שלא להתייחס לסכנה שריחפה מעליה.
" לא ממש." השיבה ברצינות, " הלוואי והייתי צוחקת." אמרה ברקת ואז נכנסה פנימה לתוך הבית כי פתאום נהיה לה קר.
" חכי שנייה , תתני לי תיאור לבן אדם הזה שחזר." ביקשה תהילה והיא עמדה למולה ,נחושה לכל כדי לדעת מי האיש הזה שברקת אמרה שהוא חזר.
" את רוצה תיאור?" אמרה ברקת והסתכלה עליה בחיוך מתגרה," תקבלי," אמרה והיא התיישבה בפינת המטבח , כשתהילה הפעילה את הקומקום החשמלי שהתחיל להרעיש בכל הבית כולו.
" ברקת," תהילה הרימה את קולה ," אני צריכה לדעת מי זה!" אמרה תהילה בחיוך סקרן.
" זה אדם עם שיער שיבה , עיניים חומות מבריקות , הוא חטף אותנו פעמיים." תיארה ברקת את האיש שהיא סיפרה עליו לתהילה .
" זה החוטף?" שאלה תהילה בתדהמה ולא האמינה למשמע אוזניה.
" כן , מי שאנחנו מכירות כאבא של אליאור." אישרה בדאגה , מסתכלת על תהילה שלפתע נראתה מודאגת מתמיד.
תהילה קפצה ממקומה ויצאה מהאחוזה שבה גרה ברקת עם משפחה המורחבת.
היא רצה הכי מהר שהיא יכולה , היא לא עצרה לרגע.
היא עברה את המעבר חצייה בחוסר זהירות , בלי לדעת שהאופנעית הסמויה עקבה אחרי כל תנועה שהיא עושה.
" תהילה , יש אופנוע מאחורייך!" ניסתה ברקת להזהיר את תהילה בזמן .
לא עבר זמן רב , תהילה מצאה את עצמה שוכבת על הכביש כשהיא הייתה מחוסרת הכרה.