ממלכת טאווה – פרק 2 חלק א’ : ההרפתקה של קארו.
-כעבור ארבע שנים, בכפר בני האדם שבמערב.-
"קסי! קסי!" צרח תאו ברחובות הכפר, אבל שום סימן לחברתו.
"אלוהים אדירים! אתה מוכן להפסיק לצעוק?" התעצבנה המוכרת בשוק
"תאו השתתק בעצבנות והתחיל ללכת לביתו של חברו הטוב ביותר, גולסתה, או כמו שקסנדרה נהגה לקרוא לו- תולס, שזה עיוות מחריד של השם שלו.
הוא הגיע לביתו שנמצא בסוף הכפר, (בערך, חמש דקות הליכה מהצד השני של הכפר.)
ודפק על דלתו, גוטומיר פתח את הדלת במהירות.
"היי תאו." חייך גוטומיר,
"לוסיאל כאן?" שאל תאו בהיתממות, בדרך כלל, לאן שהלכה לוסיאל היה ניתן למצוא את גוטומיר. לוסיאל הייתה קוסמת מהשבעה, היא לא נהגה לדבר. היא הגיעה לכפר יחד עם גוטומיר מלפני כשלוש שנים, אף אחד לא ידע מה הסיבה, ומאז הם נשארו.
"האמת שלא. קארו כאן." אמר גוטומיר
"קארו?" תאו פלט קריאת תדהמה, קארו היה אחד מקוסמי השבעה גם הוא, רק שבניגוד ללוסיאל, קארו היה המכשף הכיפי בעולם, הוא ביקר בכפר במשך כל שנה, הוא ביקר את אביו של תאו, שכן אימא שלו סיפרה לו שהם מכרים זה מימי קדם..
"כן." חייך גוטומיר ופסע אחורנית כדי לאפשר לפרומתאוס לעבור.
תאו נכנס בהתלהבות לבית, ומצא את קארו, מדבר עם גברת אמיקד, האישה הזקנה שאימצה את חברו הטוב תולס, כשרק הגיע מהיערות. תאו זכר את היום הזה טוב.
"קארו!" קרא תאו בחיוך וקפץ לחיקו של קארו הקוסם, שכנה בין שניהם ידידות גדולה..
"פרומתאוס! מה שלומך? איך אבא?" הם התנתקו בחדווה.
"לא ביקרת אותו? שאל תאו בבלבול, בדרך כלל המטרה היחידה שקארו בא לבקר בכפר- היה כדי לבקר את אביו של תאו.
"לא, למען האמת באתי לכאן כדי לבקר את גלוסת'ה." הוא אמר גברת אמיקד הזקנה דידתה לחדרה, אך לא לפני שצבטה לתאו על הלחיים כמחווה.
"למה? קרה משהו?" שאל תאו, הוא גם לא הבין למה גוטומיר כאן, ולא עם גברת לוסיאל.
תולס יצא מחדרו, כשהוא מגרד בראשו בעייפות, הוא היה נראה עייף באופן תמידי.
"תאו!" חייך תולס לנוכח חברו. "מה אתה עושה כאן?" שאל והתיישב על יד קארו הקוסם.
"לא מצאתי את קסי, סתם חשבתי לבוא לבקר." דילל תאו במילותיו. קסי היתה חברתם הטובה של תאו ותולס, ובין שלושתם שכנה ברית של חברות ונאמנות.
תולס הפנה את ראשו בבלבול אל גוטומיר,
"מה אתה עושה כאן? איפה גברת לוסיאל?" שאל תולס את גוטומיר, הוא דיי חיבב את לוסיאל.
"ומה אתה עושה פה?" שאל בשנית, אך הפעם כיוון את שאלתו לקארו.
"אני מחפש כמה גברים שיצטרפו אליי להרפתקה." אמר קארו בפשטות, המוזרות שלו הייתה חביבה בהחלט.
"הרפתקה ?" מבטו של תולס ריחף הלוך וחזור על צורת גלימתו המוזרה של קארו.
תולס לא היה מסוג האנשים אוהבי ההרפתקאות. למיטב זכרונו של תאו, תולס סירב לצאת מתחומי הכפר כשנתיים מאז שמצאו אותו ביער, לעומתו, תאו וקסי היו חובבי הרפתקאות, שנים שניסו לשכנע את תולס לבוא איתם, אך זה לא הסכים, תאו אהב הרפתקאות מאז שהיה קטן, ואביו היה מספר לו לפני השינה סיפורים מרהיבים על הממלכה הרחוקה רחוקה, ממלכת קליספאור.
"לא. שום איש מפה שרוצה להצטרף להרפתקה." פניו החמיצו, תאו שתק.
"אבוי, אתה בטוח תולס? זה באמת חמור, זה אומר שסתם באתי לכאן!" הוא אמר
"לא,לא, לא. אין זמן לבזבז, אם אינך רוצים להצטרף אליי, אצטרך למצוא אחרים, נתראה. "הוא נעמד, גלימתו החומר נשקה לריצפה, הוא החזיק במטהו והתחיל ללכת, גוטומיר אחריו.
"חכה!" צעק תאו. "למה באת דווקא לכאן?" שאל
קארו חייך "טוב, הכפר הזה היה חלק גדול ממלחמת האחים, לא לשכוח את אביך, תאו יקירי. האיש הזה, היה גיבור אמיתי, ואני הייתי בטוח כי עוד אנשים אמיצים גדלו בפאתי כפר זה. אך כנראה שטעיתי." הוא אמר בקול מאוכזב.
"אני אצטרף אלייך." אמר תאו.
"תאו! לא!" נעמד תולס במהירות.
"אני רוצה להצטרף אליו." אמר תאו בפשטות.
"אם אתה הולך, לא אשאיר אותך לבד," אמר תולס במשפטו, מבט נוקב הוא העיף בחברו תאו, תאו ידע כי לא ינטוש אותו, אך עם זאת, הרגיש רע שמחייב את תולס לצאת להרפתקאות שאין הן מטבעו.
"אני אצטרף אלייך." הוא נאנח, קארו חייך..
"אתה יודע מתי נחזור?" שאל תולס, והביט בקארו הקוסם בציפייה.
"לא." אמר קארו בנימה חד משמעית.
תולס הסתכל על תאו בבהלה, ותאו והחזיק את ראשו בכבידה.
"ומה עם קסי?." אמר תאו לבסוף.
"קסנדרה כבר הסכימה לזה, היא יצאה עם לוסיאל לשליחות." אמר קארו
"בלעדינו?" היתמם תולס.
"היא אמרה שהיא מכירה אתכם, שאתם בטוח תבואו." הוא פתח את הדלת.
"אני יוצא מחר יחד עם אדון לילה וקאנטורית לכיוון עיר היער, בדרך לוסיאל ושני גמדים יצטרפו אלינו." אמר
"יש לכם להחליט עד מחר." אמר , ויצא דרך דלת ביתו של תולס, כשגוטומיר אחריו.
תאו הסתכל בשאלה על תולב.
"מה עם גוטומיר? למה הוא לא עם גברת לוסיאל?" שאל תאו בסקרנות.
"אינני יודע." אמר תולס בסבר פנים.
"מה נעשה? קסי כבר יצאה עם גברת לוסיאל." אמר תאו, אך לקולו התגנב חיוך.
"אל תחייך אליי, תאו, כל העניין הזה לא משמח אותי כלל," החמיר תולס.
"או דיי כבר! זאת ההזדמנות שלך לעשות משהו שהוא לא לבשל מרק ולאסוף צמחים."
"אני אוהב, לבשל מרק, ולקטוף צמחים." לחש תולס
תגובות (5)
אהבתי מאוד! למרות שהשמות הארוכים מאוד מבלבלים ולדעתי זה קצת יותר מידי מידע ודמויות בפרק אחד, חוץ מזה הכל מושלם.
פרק יפה
זה באמת היה די מבלבל,לדעתי איכשהו גם הקריאה של זה הלכה בקצב מהיר מדי. אבל הפרק בכל זאת טוב, את הקודמים אהבתי יותר.
תמשיכי מהר :)
פרק טוב, גרם לי לשאול שאלות טובות – ברית? למה גוטומיר בכלל אמור להיות עם לוסיאל כל הזמן אם הוא בנאדם פשוט? מה פשר אותה הרפתקאה? בקיצור, אני רוצה תשובות ואם אני דורש תשובות קחי את זה כסימן טוב לכך שאני עוד אמשיך לקרוא את הסיפור
אני מבינה שזה מאוד מבלבל, ומסתורי ולא מובן, אבל אני לא אמורה להסביר את זה. כך רוב הספרים נכתבים, אתם תבינו הכל בהמשך :) לגביי ההכנסת דמויות פיפייר אני מבינה מה שאמרת ואני אשתדל לדלל בכמות הכנסת הדמויות.
הסופר, התשובות לכל השאלות שלך הן אפיות, ולא צפויות אז אני בהחלט ממליצה לעקוב ;)
שמחה שבסך הכל אהבתם!