ממלכת העננים פרק 1

-אי שם למעלה, מעל הרים מושלגים, בין עננים סמיכים-
"המלכה מורגן!" צעקה נערה בשמלת החורף התכולה כצבע השמיים ורצה על נעלי עקב תכולות שקופות המתואמות לשמלתה.
עגילים ארוכים עם קריסטלים כחולים השתלשלו מאוזניה ועל צווארה נתלה ענק יהלומים כחולים בהירים גם הם. עורה היה חיוור ועיניה כחול עמוק. שערה הבלונדיני נח בשקט על כתפיה החיוורות והיא הייתה מבוהלת.
האי רצה, עקביה השמיעו נקישות על רצפת הקרח הוורדרדה. לפתע ניפוץ חלונות נשמע. "אלישיה!" צעק קול ילדותי, שאחריו צצה ילדה בשמלת חורף ורודה עם עגילים קצרים ורודים בהירים ושרשרת לב כסופה. "קארה…" לחשה אלישיה אל אחותה הקטנה. קארה ליטפה את שערותיה של אלישיה עם כפפותיה.
"ברחי…" לחשה. "לא!" צעקה קארה. "תישארי איתי אליש! תישארי איתי!" התחננה הילדה.
"קארה…" בכתה כמעט אלישיה.
עוד ניפוץ חלונות נשמע. כדור אש נפל על רצפת הקרח הנצחית אך לא המיס אותה, רק השאיר סימן שחור.
"אלישיה בבקשה!" בכתה קארה.
המלכה ירדה במדרגות הקרח הקפואות במהירות. לבושה בשמלת החורף הצהובה שלה ובכפפות ותכשיטים דומים. המלכה לבשה ברדס בצבע כחול כהה שהסתיר את פניה.
היא הסתכלה על אלישיה המדממת על הרצפה. כעבור רגע מבטה נדד לעבר קארה שכרעה ברך ליד אחותה.
עוד כדור אש נורה אל הממלכה והפעם כמעט פגע במלכה.
"אנחנו חייבות ללכת קארה" אמרה המלכה. "לא" אמרה קארה והביטה באחותה הגוססת.
"קחי…" אמרה אלישיה לאחותה הצעירה ונתנה לה שרשרת זהב עם לב קטן. לאחר מכן לא זזה יותר.
עוד כדור אש נורה והפעם נשמעה צהלת סוסים. המלכה שרקה שריקה קצרה וכעבור רגע הופיעו שני סוסים עם כנפיים. אחד וורדרד, והשני צהבהב.
המלכה גררה את קארה המתנגדת אל הסוס הוורוד ועוד לפני שהספיקה קארה לומר מילה בנושא הסוס כבר היה בחצי הדרך אל מחוץ לארמון.
עוד פיצוצים נשמעו וכדורי אש נזרקו. סוסה של קארה התחמק בהצלחה מכול אחד ואחד מהם עד שיצא מהארמון אל עבר השמיים הפתוחים.
מאחור שמעה קארה את הארמון קורס ומתפרק.
כעבור רגע, יצאה המלכה מורגן מתוך ענן אבק כחול על סוסה הצהבהב.
קארה שעדיין מחתה את דמעותיה ראתה נקודת אור אדומה, צהובה כתומה. "המלכה מורגן!" צעקה, אך היה מאוחר מידי.
סוסה של המלכה נפל ארצה מבין העננים ואחריו המלכה. "לא!" צעקה קארה ועטה אל עבר המלכה.
היא לא הגיע בזמן והמלכה וסוסה שכבו על השלג הלבן.
ללא תזוזה.