ממלכת אפיליה פרק-5
נ.מ-מינו
השמירה שלי הייתה משעממת במיוחד,שום דבר לא קרה ואני חושבת שכך היה בכל השמירות. הטראנס שלי שערך ארבע שעות נגמר מהר משחשבתי ואני מקווה שקיבלתי מספיק מנוחה. פירקנו את המחנה לפי הנחיותיו של בן האנוש המכנה את עצמו דון. רכבתי לצד ערפל במשך כמה שעות בשקט מוחלט כי כולם היו עייפים מחוסר שינה.
"אני מקווה שנישאר בפונדק הלילה, לא ישנתי בכלל היום." אמרה לי ערפל כשהגנו לצומת דרכים קרוב לעיר.
"גם אני, למרות שישנתי בסדר גמור." אמרתי וכיוונתי את הסוס מעבר לסלע ששכב באמצע הדרך
"עוד כמה שעות נגיע לאיבור, בנתיים נעצור להתרעננות." אמר דון וירד מסוסו בצד הדרך.
"מעולה, יש לי פולי קפה ואוכל להכין אותם עכשיו, כדי להעיר את כולם מהלילה הארוך." אמר מארוול. פעם ראשונה שהוא הראה רגש אחר חוץ מחוסר סבלנות ומרירות.
"טוב, אני אביא לך עצים כדי שנוכל להקים מדורה קטנה. אני רק מקווה שזה לא ימשוך שודדים." אמר דון והביט לצדדיו. התעסקתי עם סכיני הזריקה שלי כשהוא פנה אלי.
"גבירתי, אני רוצה לדעת אם אולי תוכלי לעזור לי?" שאל ונתן לי קופסא שבתוך פולי קפה.
"במה אוכך לעזור לך מארוול?" שאלתי ופתחתי את הקופסא.
"את יכולה אולי להוציא לי את הפינג'אן מהתיק, אני עסוק בפולים ואין לי זמן להרתיח מים." הנהנתי קלות ופניתי לתיק שלו. הוצאתי את הפינג'אן מתיקו ומילאתי אותו במים. הקפה היה מר וחזק, הוא עורר את כולם ונתן להם כוחות מחודשים להמשיך בדרך. העיר הייתה גדולה יותר ממה שחשבתי, הכנסייה הייתה במרכזה ונראתה מפוארת במיוחד.
"שלום, אנו מחפשים את הכהן של הכנסיה." אמר דון כשנכנסנו בשקט לקתדרלה. הכומר הצביע לכיוון חדר שנראה זהה לשל אביה של ג'יירו.
"שלום? באנו לבקש ממך לחש שליחה." אמר דון לאדם שישב בחדר.
"כן, מיד אתפנה אליכם." אמר והסתובב.
"ג'יירו? כמה זמן לא ראיתי פנים מוכרות." אמר וקם לחבק אותה.
"לורנס! שנים שלא ראיתי אותך, מאז שעזבת את הכנסייה. מה קורה, אני רואה שקיבלת תפקיד טוב כאן באיבור." אמרה ג'יירו בהתרגשות וחיבקה אותו.
"כן, אביך המלית עלי לראש המנזר והוא בחר בי בתור כהן ראשי של הכנסייה." אמר והחווה מסביבו.
"יפה לך, אנחנו צריכים שתשלח לאבי הודעה שהגענו לכאן." אמרה והתישבה באחד הכיסאות.
"בוודאי, ובאותה הזדמנות תני לי לבסר לכם שאתם מוזמנים ללון כאן בכנסייה. יש לנו כמה חדרי פנויים ואני בטוח שלנזירים לא יהיה אכפת." אמר והוביל אותנו לעבר גרם מדרגות צר.
"הנה מפתחות לחדרים, ואשאיר אתכם הרפתקנים לעניינים שלכם." אמר והלך חזרה למשרדו.
"טוב אני מניח שאני אצא לשוק לקנות כמה שיקויים ומפות לדרך, אם מישהו מעוניין להתלוות אלי שיקח כסף." אמר דון ונכנס לחדרו לפרוק את התיק.
"אני אבוא איתך, אני רוצה לקנות קשת חדשה. שלי קצת שחוקה ואני צריכה להשתמש בסכיני זריקה." אמרתי והוצאתי שק עור קטן ובו מטבעות זהב, כסף ונחושת.
"מעולה, נצא עוד רבע שעה." אמר וסגר את דלתו. נכנסתי לחדרי עם ג'יירו וערפל והנחתי את תיקי על אחת המיטות.
"מישהי רוצה משהו מהשוק?" שאלתי לפני שיצאתי.
"לא תודה, אני מסודרת." אמרה ג'יירו ונשכבה על מיטה אחרת.
"אוקיי ואת ערפל?" שאלתי ופניתי אליה.
"הכל טוב תודה." אמרה והוציאה דבר מה מתיקה.
"בסדר, נתראה בערב." אמרתי והלכתי לחדרו של דון. דפקתי על דלתו והוא פתח אותה.
"מוכן לצאת?" שאלתי והלכתי צעד אחורה.
"מוכן ומזומן!" אמר ויצא למסדרון
תגובות (1)
הו :>
תמשיכי (;
~קוראת חדשה~