ממלכה אבודה- פרק 2

ג'ס החלה לקפוץ על מיטתה בשיעמום, מחכה למוצא פיו של סקאי.
"מה את רוצה שאני אגיד?" שאל סקאי. הוא היה מובך מהשאלה שלה, למרות שזו לא פעם ראשונה שג'ס שואלת שאלה מהסוג הזה.
"לא יודעת. מה אתה חושב עליה, למשל" אמרה ג'ס והמשיכה לקפוץ.
"ג'ס תרדי מהמיטה" אמר סקאי, מעביר נושא.
"אל תעביר נושא" אמרה ג'ס.
"תרדי מהמיטה." אמר סקאי ואז הוסיף, "ג'סיקה"
ג'ס הפסיקה לקפוץ. "אל תקרא לי ככה." היא אמרה וירדה מהמיטה. היא דרכה על השמיכה שלה, שנפלה על הריצפה מהקפיצות, והחליקה אחורה. היא נפלה על השידה.
"ג'ס?? ג'ס את בסדר??" שאל סקאי בדאגה. הוא קם ממיטתו במהירות וניגש אליה. היא הזיזה את ידה לכיוון השידה בכדי לעזור לעצמה לקום, וידה פגעה במנורה שהייתה על השידה והמנורה נשברה.
"אוי אלוהים. ג'ס את בסדר?? לקרוא למישהו??" קרא סקאי בדאגה גוברת.
"זה בכלל לא כאב." אמרה ג'ס וקמה מהריצפה. היא קירבה את ידה כדי לבחון את הנזק שהשברים עשו, אבל לא היה כלום. היד שלה הייתה חלקה. שניהם הביטו ביד בהלם בעוד ג'ס מסובבת את ידה כלא מאמינה.
"את.. את לא פצועה..??" שאל סקאי בהלם. הוא לקח את ידה של ג'ס ומישש אותה. היא משכה את ידה ממנו.
"אתה רואה פה איפה שהוא פצע? כנראה לא פגעתי במנורה או משהו.." אמרה ג'ס וליטפה את ידה. שניהם הסתובבו לכיוון השידה. על הריצפה הייתה המנורה, מנופצת.
"אני.. אני לא יודעת" אמרה ג'ס בתיסכול. זה היה מוזר.
"ג'ס תראי-" אמר סקאי. הוא ניגש למנורה, והחל לבחון את השברים.
"מה אתה עושה?!" אמרה ג'ס בעצבנות והתכופפה לעברו.
"תסתכלי" הוא אמר והראה לה את מה שהחזיק בידו. בכף ידו היה יהלום בצבע טורקיז בצורה מוזרה.
"זה היה בתוך המנורה?" שאלה ג'ס.
"אני חושב" הוא אמר וקם מן הריצפה. הוא מישש את היהלום המוזר בידו. באותו הרגע צילצל הפלאפון של סקאי. הוא נתן את היהלום לג'ס והלך לענות לטלפון.
"הלו" אמר סקאי.
"אחלה" הוא אמר לאחר כמה דקות של הקשבה.
"מי זה היה?" שאלה ג'ס.
"קמרון" אמר סקאי בחיוך ממזרי. לקמרון יש שיער שחור, עיניים חומות ופרצוף חמוד כזה. ג'ס דלוקה עליו מכיתה ד' בערך.
ג'ס הסמיקה וזרקה עליו כרית.
"את התחלת" הוא אמר בחיוך וזרק את הכרית חזרה למיטה. "סתם, זה היה רג'. הוא הזמין אותי למסיבה בשבת" אמר סקאי ואז התחרט על מה שאמר. "אה–בעצם לא– זה.." התחיל סקאי לגמגם. פניה של ג'ס נפלו.
"זה בסדר.. אתה יודע לא תמיד מזמינים אותי להכל, אתה לא צריך לשקר לגבי זה.." אמרה ג'ס וסגרה את כף ידה בכוח על ההלום המוזר.
"אאו!!" היא צעקה בכאב וזרקה את היהלום על הריצפה. היא התיישבה על הריצפה, מחזיקה את ידה הכואבת קרוב לליבה.
"מה קרה??" נזעק סקאי וקם לעברה.
"היד שלי.. היהלום המטופש הזה.. הוא שרף אותה" היא אמרה ועיוותה את פניה בכאב.
"תראי לי" ביקש סקאי. ג'ס פתחה את כף ידה והוא לקח אותה בידו התבונן בה.
"אהה, ג'ס.. אין כאן כלום" אמר סקאי והרים גבה. ג'ס עבדה עליו. הוא התעצבן.
"אני יודע שאת מעוצבנת אבל ג'ס אני באמת דאגתי לך!! זה לא יפה בכלל." הוא אמר בכעס ושילב את ידיו.
ג'ס התעצבנה גם היא. "אני ממש לא עבדתי עלייך עם זה מה שאתה חושב. הדבר הדפוק הזה שרף לי את היד ואני יודעת את זה. אתה יכול להאמין ויכול שלא, אבל אל תקרא לי שקרנית" אמרה בכעס ומשכה את ידה בכוח מידיו.
היא קמה מהריצפה, עדיין אוחזת בידה בכאב. היא נפגעה מזה שלא הזמינו אותה למסיבה המטופשת הזאת של רג', וכעסה על האבן המפגרת הזאת שפצעה אותה, ועל זה שסקאי לא מאמין לה.
הוא התיישב בכעס על המיטה שלו. למה היא חייבת להיות כזאת.. כזאת בת ?! מעצבן שכשהיא כועסת היא אף פעם לא צועקת, אבל בסוף היא תמיד מוציאה פואנטה לא קשורה, והוא נהיה הפוגע. למשל עכשיו, הוא אמר אי פעם שהיא שקרנית?! וגם מה הקשר?! לפעמים היא יכולה פשוט למרוט לו את העצבים.
"ג'ס.." אמר סקאי לאחר כמה דקות. היא התעלמה.
"ג'ס" הוא אמר שוב. היא המשיכה לשתוק עם גבה אליו.
"ג'ס!!" הוא צעק.
"מה קורה לך?!" היא הסתובבה אליו ורצתה להמשיך לצעוק עליו, אך עיניה נפערו בתדהמה. היהלום המוזר ריחף לו באמצע החדר וזהר.