מלכת הטבע – פרק 3
עדיין היה קר , חבשתי את הכובע הצמרירי ושילבתי את ידי,קירבתי אותם לחזהי והן לחצו עליי . הדרך התפצלה , מרוב הקור לא זכרתי כלל את הדרך הנכונה , בחרתי בדרך השמאלית , מצטבר שהיא באמת הייתה נכונה כפי שחשבתי , רצתי במלוא כוחי כדי להגיע כבר, עד שפתאום פגשתי בנערה יפיפייה שניראת חיוורת .
נישארתי עדיין במרץ , אז החלטתי להתעלם מימנה , בטח השפן ההוא,התחרט. טוב,לא כל כך היה לי איך להתעלם,הרגשתי שהיא הייתה קפואה ורעבה,התקרבתי עליה ורעדתי במקצת,נגעתי בכתפה והיא הסתובבה עליי. כל כך מזעזע , נירתעתי לאחור והיא התקרבה עליי,ראיתי חיוך זדוני בפניה,ידעתי שלא הייתי צריכה להתקרב עליה.
" מי את ? " שאלתי בבהלה , היא התקרבה עליי יותר ויותר,ראיתי שכף ידה עולה,ובאצבעותיה ציפורניים ארוכות,הרגשתי איך הן דוקרות אותי.
" מי את ? " שוב שאלתי , היא הסתכלה עליי,עיניה נהפכו מאפורות לאדמדמות .
" מי את?!!!!! " צווחתי,ניסיתי לאפק את עצמי,שאפתי כל הדרך להגיע כבר הביתה,אבל אני לא יכולה,בזכותה,ובזכותי,טוב נו גם ככה היא הייתה רודפת אחרי כל הדרך .
" אני..הסיוט שלך!!" צעקה וצחקה קול מרושע,חשבתי שאני נשאבת לתוכה.
" לא !!!" צווחתי , אף אחד לא שם לב,רק אולי עוד כמה מימנה והשכפול שלה.
" תעזבי אותי כבר!! " גנחתי ,ראיתי את ההתכופפות שלי,איך שאני נעשת קטנה יותר ויותר,צרחתי,עשיתי הכל בשביל שמישהו ישמע אותי,אבל אף אחד לא זינק עליה וסוג של הציל אותי. היא פתחה את פיה,פגשתי בשיניה המחודדות.
" זה הפעם הסוף הסופי…" מלמלתי והתרוקנתי ממחשבותי,ראיתי אותי נעלמת מהקרקע,ונשאבת לתוכה .
תגובות (0)