מלחמת העולמות ספר 2: נוודי הזמן פרק 12: אחים

פרק 12: אחים

"מה זאת אומרת?" שאלה טקאדי, היא התיישבה על הרצפה של אותו מבנה בעוד שאני הייתי צריך לספר להם מה קרה לג'יימס. "אנחנו טעינו, הם לא היו מורדים שתמכו בקא'גי אלא הם היו.." אמרתי והבטתי בשחור השיער, הוא היה כבול לכיסא בכוח.
"אני חושב שהם כמוני, בני אדם." אמרתי וצעדתי לכיוונו. "הבוס שלך נעלם. ספר לנו לאן הוא לקח את חבר שלנו."
שחור השיער צחק בקול, טאקדי לקחה נשימה עמוקה ומיד קמה על רגליה. היא התקדמה לכיוון שחור השיער ובעטה בו בכוח, הוא נפל על הרצפה וראשו נחבט בחוזקה. היא הניחה את כף רגלה על גרונו והעבירה את משקלה קדימה.
"איפה ג'יימס?!" שאלה,
"הבוס שלי לקח אותו." אמר, חנוק לגמרי. פניו החלו להאדים. "לאן?" שאלה באגרסיביות.
"אני לא בטוח – אל אחד העולמות." אמר, צעדתי לכיוונה והנחתי את כף ידי על כתפה.
"ההרג שלו לא יעזור." אמרתי, דמעות נעמדו על עיניה של טאקדי והיא הורידה את כף רגלה מגרונו. היא הביטה בי בפנים עצובות.
"אנחנו חייבים למצוא אותו." השיבה כתגובה,
"אנחנו נמצא. אני מבטיח."
"איך אפשר לעבור בין עולמות?" שאל סאם את שחור השיער והביט גם בי באותו זמן, הוא חייך וכיווץ את עיניו. "אני בטוח שאם תשאל את המושיע שלנו אם הוא רוצה לנסוע בין עולמות התשובה תהיה שונה ממה שענה לך פעם." הוא כמעט צחק בין מילותיו,
איך הוא לעזאזל יודע את זה? סאם הביט בעיניי, אני מניח שהוא מנסה לבדוק אם מה שאמר נכון. נדתי בראשי, שיקרתי.
הוא הסתובב כאשר ידו מכווצת לאגרוף, הוא הכה עם אגרופו בפניו של שחור השיער, ראשו נשמט לאחור ולאחר כמה שניות הוא חזר למקומו.
"אני אשאל את זה פעם אחרונה. איך עוברים בין עולמות?!" קרא סאם,
"יש.. יש שערים." אמר והשפיל את ראשו, הוא ירק דם מפיו והרים את ראשו באיטיות. שיניו התמלאו דם ומגוון צחור נהפכו לגוון אדמדם. "איפה הם נמצאים?" שאלה טאקדי במהירות,
"העניין הוא שויקטור עבר לעולם אחר, אף אחד לא יודע ולא ידע לאיזה עולם הוא עבר." אמר שחור השיער, "ותפסיק לקרוא לי שחור השיער, קוראים לי ג'ייק."
נבהלתי לפתע, שחור השיער – ג'ייק ידע מה שחשבתי. "ברור שאני יודע, זה מה שאנחנו עושים."
"תפסיק לקרוא את המחשבות שלי!" קראתי וניסיתי לסלק אותו מראשי. סאם הכה את פניו בשנית והפעם בחוזקה כל כך עד שהכיסא נפל על צידו.
"רק הנבחרים שהגיעו מעולם בני האנוש יכולים לעבור בין עולמות דרך השערים." הסביר, טאקדי רקעה ברצפה בזעם והלכה במקום בעצבנות ובלחץ.
אמבר הביטה מהצד בשקט אך החליטה לדבר, "אז איך אתה תכננת לעבור בשער? הרי אתה לא בן אנוש אם אתה מסוגל לקרוא מחשבות?"
טאקדי לפתע נעצרה וחיכתה לתשובתו.
"יש.." אמר והשפיל את מבטו, "יש צמידי מעבר." לפתע עיניי נפערו וכשלתי לאחור.
אני זוכר מה הייתה העסקה שלי עם דארקו, ברגע שנקבל צמידי מעבר אני אצטרך להיפתר מהם. אבל..
אבל מה יקרה לג'יימס.
זה נהיה רע, לא יכולתי לחשוב בצלילות מרוב לחץ. חפנתי את כף ידי בשערותיי ויצאתי מן מהמבנה בלחץ. נשמתי בכבדות ובעטתי בשלג הצחור בזעם.
"טובי?" שאלה אמבר, זהיתי את קולה. אמבר הייתה הקול השפוי שלי, זה שהיה מרגיע אותי כשצריך והיה מדבר איתי ונותן לי לפרוק דברים שמכבידים על ליבי.
"אני.." אמרתי בלחץ, "אסור לנו לחפש את הצמידים האלו." נדתי בראשי, ארשת פניה לפתע השתנתה, מצחה התכווץ ועיניה הביטו בי בתהייה. "למה אתה מתכוון?"
"אני.." אמרתי, "בזמן המבצע נגלה אליי מישהו. מישהו שקרא לעצמו דארקו, הוא אמר לי שהוא רוצה לשלוט בעולמות." אמרתי ולקחתי מספר נשימות בין משפט למשפט.
"אוקיי." אמרה וחיכתה להמשך,
"ואז הופיעה ערימה של.." אמרתי ולא יכולתי להמשיך, הלכתי סביב צעדיי בפחד. "ערימה של מה?" שאלה, נדתי בראשי.
לא יכולתי לספר לה.
"ערימה של.. גופות. שלכם." אמרתי בצער ודמעה החליקה מעיניי, "הוא אמר לי שבקרוב נקבל צמידי מעבר, ואני אצטרך להיפתר מהם ואם לא.. כולכם תמותו."
"טובי.." היא אמרה, היא התקדמה אליי וחיבקה אותי בעידוד, התפרקתי בבכי מר על כתפה. היא ליטפה את ראשי כאילו הייתה אימי. "הכול יהיה בסדר." היא אמרה בקול רגוע,
"איך אני אספר להם שאני לא יכול להציל אותו? שאם אנחנו נציל אותו הוא וגם אתם תמותו?" שאלתי בעצב, "אני חושבת שיש לזה פתרון יחיד." אמרה, "אתה תהיה היחידי שיעבור בין עולמות לחפש את ג'יימס, ועל הדרך תושיע גם את העולמות. כמו שהבטחת לסאם."
"את.." אמרתי וניגבתי את עיניי, התנתקו מהחיבוק וחשבתי על זה לעומק. זה הגיוני דווקא, אם אני אהיה היחידי שאעבור אף אחד לא יפגע.
"את צודקת." אמרתי.
הלכנו אל המבנה בחזרה, כולם עמדו מולי. מחכים לשמוע מה אומר. ארשת פניה של טאקדי הייתה לחוצה,
"יש שינוי בתוכנית, אתם לא תעברו איתי בשערים." אמרתי, טאקדי מיד קימטה את מצחה. "מה?" שאלה בזעם, היא צעדה לכיווני,
"ג'יימס הוא.." אמרה והביטה בו, "ג'יימס הוא אח שלי, ועל כמה שאני שונאת אותו ומכחישה בקיומו אני הולכת להציל אותו!" קראה, זה מסביר למה היא הייתה לחוצה לדעת מה קורה איתו.
"טאקדי אני יודע שזה קשה אבל את תצטרכי לסמוך עליי בזה, אני אעבור בשער לבד ואציל את ג'יימס, יחד איתו אני אציל גם את שער העולמות אחר כך אני אמצא דרך לחזור הנה יחד איתו. אני מבטיח." אמרתי, דמעות עלו על עיניה של טאקדי,
"אני לא מקבלת ממך פקודות, אני אמצא את השער הזה ואני אציל את אח שלי." אמרה וצעדה לכיוון ג'ייק, לפתע פניו נלחצו. "לא! אתם לא תמצאו את השער בחיים, אתם צריכים אותי אני –" אמר אך היא שברה את מפרקתו מיד, עיניו נעצמו והוא נהרג.
היא גיששה בזרועותיו עד שמצאה את הצמיד, הוא היה קשור לזרועו הימנית. היא שלפה את הצמיד, צמיד חום בעל כמה יהלומים משובצים הופיע בידה. היא קשרה אותו לידה וצעדה אל מחוץ למבנה.
"טאקדי!" קראתי, אך היא נעלמה כבר בשלג הגדול.