מלחמת העולמות ספר 2: נוודי הזמן – פרולוג + הרשמה
פרולוג
העשן שעטף לגמרי את האזור היה מחניק ומצחין, עיניי נסגרו ודמעו מעט מהסירחון ומהפיח שהיה באזור. הייתי במקום מוזר, האדמה הייתה סדוקה וכתומה מעט, בגוון זהוב הדומה לדבש.
"סאם? אמבר?" שאלתי בלחישה, כאינסטינקט החלטתי לקרוא בשמם, היחידים שעוד איכשהו הצלחתי להיקשר אליהם.
"קייטלין? קטאדי? ג'יימס?" המשכתי לשאול, משהו הרגיש לי לא נכון. השמיים היו כהים לגמרי וחום תקף לפתע את עורפי. ממש כאילו שמש יוקדת ונופלת על מצחי. מרכזת לגמרי את כל הקרניים שלה על עורפי.
היה קשה להתרגל למזג האוויר הזה מהמזג האוויר של עולם הענקים. כמו שני ניגודים שונים.
"אתה בסוף הזמנים טובי." שמעתי לפתע קול כבד קורא, הבטתי באור צהבהב שהופיע. כיווצתי את עיניי וניסיתי לראות אם יש מישהו מבעד לאור או בתוך האור אך נחלתי בכישלון מכיוון שהאור היה זוהר מדיי.
"מי אתה?" שאלתי, במעין פליטה שלא מכוונת.
"עשית טעות כשחשבת שתוכל להושיע את כול העולמות. אתה עד היום חולם על קא'גי. על כיצד רצחת אותו באכזריות." הקול הנמוך ידע על הסיוטים שלי, על קא'גי שנעוצה בו הפגיון. בין עיניו.
בהבעת פניו המחדירה שגרמה לי לקום בצרחות בכל פעם.
"הנבחרים שנשלחו אל העולמות כבר מזמן מתים טובי, עולם הענקים היה הבא בתור אך אתה כל הזמן ברחת ממני. גם עכשיו." הוא אמר בקול נמוך, יכולתי להישבע ששמעתי לפתע צעדים.
"אני לא יודע מי אתה!" צעקתי,
"אני דארקו, כן, ככה אתה תקרא לי." הוא אמר והאור התקרב לכיווני. "החברים שלך נידונים למוות בדיוק כמוך טובי."
"דארקו. שם קצת אפל בשביל מישהו, אה, מואר כמוך?" אמרתי ולבסוף סיימתי בנימת שאלה, "מי אמר שאני האור הצהוב הזה?" שאל דארקו,
הבטתי לאחור בזהירות. גופות נערמו כקבוצה, זינקתי לאחור בבהלה ובאין שימוש בקול. גופותיהם של חבריי נערמו זה כנגד זה, אחד על השני, כאילו היו חתיכות נייר. הריח המצחין היה מגופותיהם שהרקיבו.
אמבר, וקייטלין וג'יימס, קטאדי וסאם כולם היו שם, דמעות ירדו מעיניי גם מהצחנה אך בעיקר כי ראיתי את חבריי שוכבים שם. פצועים וכמעט הרוגים לגמרי.
בראש הגופות התעופף אדם כהה רעול פנים. הייתה לו מסכה שכיסתה רק את אפו ופיו ובמקום קולו האמיתי יצא קול אפל ונמוך. כזה שהרעיד לגמרי את גופי ויכולתי לחתום על כך שהוא ירעיד גם פיל.
הוא עטה על עצמו חליפה צמודה שחורה שהבליטה את שריריו בצורה מפחידה, הוא הושיט את כפות ידיו קדימה.
"העולמות יהיו שלי. אתה תביט בפניי ותתחנן שאפסיק לחסל אותם לנגד עיניך הכחולות, אך לא אפסיק עד שאראה אותך משוסף בידי האחת שאהבת." הוא אמר ולאט ירד מן הגופות בתעופה, מבלי לגעת בהם.
דמעות פרצו אל עיניי והרגשתי מחנק בגרוני, הנחתי את כף ידי על גרוני ודם ארגמני נטף מהחתך העמוק. ניסיתי לנשום אך חשתי כאב רב כל כך.
"טובי, אתה יכול למנוע את גורלך." הוא אמר בנשימות עמוקות שהזכירו לי מעט את לורד ויידר. "אתה יכול למנוע את המוות של חבריך." הוא אמר, ניסיתי לדבר אך הרגשתי מחנק בלתי נסבל.
הייתי אמור למות כבר אך אני מניח שאני בתוך חיזיון שמונע ממני מלעשות את זה, או חלום. הוא נקש באצבעותיו ולפתע יכולתי לנשום ולדבר שוב.
"מה העסקה אדון אפלי?" שאלתי מתנשף.
"אתם בקרוב תקבלו צמידי מעבר מיוחדים שיאפשרו לכם לעבור מעולם לעולם." אמר והזיז את אצבעו מצד אחד לשני בתנועה קלה בכדי להדגים את צורת המעבר. "המשימה שלך היא להיפתר מהם. תיפתר מהצמידים והחברים שלך לא יהרגו. תן לי לשלוט בכול העולמות ועולם הענקים לא יפגע."
"אבל –" ניסיתי לומר אך קטעתי את עצמי. חשבתי על זה הרבה, עולמות רבים כל כך נגד חיים של אנשים שהכרתי לפני חודש ונהיו חבריי.
"עשינו עסק." לחצתי את ידו הקרה והוא צחק. "אני בטוח שנתראה שוב טובי."
זה פרולוג ארוך אני יודע.
אז הספר השני יעסוק בנוודי הזמן- אנשים המסוגלים לנסוע בזמן ובצוות של טובי – הענקים מעולם הענקים.
הרשע העיקרי של הספרים הללו והבאים יהיה – דארקו אך הוא לא יופיע ממש כדמות מרכזית עד העונה הרביעית. (נקווה שהיא תגיע ולא אשבר באמצע.)
אז להרשמה:
!!!אני זקוק לנוודי זמן, בטווח גילאים 16-18, בגלל שבהרשמה הקודמת לספר הקודם רובכם כתבתם שעל הדמויות להיות ביישניות סגורות וכו' מלבד אחד או שניים שאני לא זוכר כעת.
אך הפעם עליהם להיות יותר רציניים בעלי חוש להנהיג יותר.
תמציאו את כל השאר רק בבקשה אל תעשו את אותו האופי.
כל מה שאני מבקש זה שאו שהם יהיו רציניים ותוסיפו עוד תכונות או שיהיה להם חוש להנהיג בנוסף לתכונות נוספות.!!!
**על כולם להיות נוסעים בזמן**
**כן ניתן להירשם מי שנרשם לספר הקודם**
שם:
גיל:
מראה:
אופי: לא לשכוח :)
רקע:
האם נסע בזמן או לא:
משהו להוסיף:
תגובות (16)
זה פורולוג באורך מעולה! (ואולי רק עוד קצת יותר ארוך.. ;)
אז בעצם איך זה אומר שהם ינדדו בזמן אם הוא צריך להיפטר מהצמידים?
אוף! מחכה להתחלה :)
נוודי הזמן יכולים לנדוד בזמן, אך בעזרת הצמידים החבורה יכולה לעבור בין עולמות. נסיעה בזמן ולעבור בין עולמות שני עולמות שונים :)
תודה רבה :))
אני אשמח להירשם – רק יש לי שאלה אחת…
אם הדמות שלי נסעה בזמן, האם היא אמורה להגיע מתקופה אחרת? אם לא, האם אמורה להיות לה תקופה שהיא מחבבת במיוחד?
טוב אז זאת דמות ראשונה שאני כתבתי בכל החיים שלי אני מצטערת אם יצא לי לא טוב.
שם: סול וולפסון
גיל: שש עשרה
מראה: שיער שטני עיינים אפורות בהירות רזה לא נמוכה ולא גבוהה.
אופי: שמחה במה שיש לה חברותית ולא שחצנית. לרוב סול היא מלאת ביטחון עצמי אבל כשנזכרת בעברה כל הביטחון שלה אוזל ובשנייה היא הופכת לחסרת אונים ועצובה.
רקע: אמא של סול נפטרה כשסול הייתה בת עשר מאז אבא של סול האשים אותה ואפילו הרביץ לה לבסוף בגיל חמש עשרה עזבה את הבית שלה ועברה לגור עם אח שלה הגדול.
האם נוסע בזמן או לא: נוסע בזמן
משהו להוסיף: אם אפשר שיהיה לה סיפור אהבה עם טובי
ישששת הספר השני יוצא לדרך!!!
אני כותבת לך דמות עכשיו
שם: סקיילר (שם משפחה לא ידוע)
גיל: 17
מראה: שיער ארוך מאוד צבוע בלבן מכיוון השורשים ונהיה כהה קרוב לסוף והקצוות שחורות כמו נוצות של עורב, עיניים כחולות אפורות שנוצצות מעט. היא מתלבשת בדרך כלל בגופיות רחבות מכנסיים צמודים חולצת כפתורים עם דוגמא משובצת שקשורה מסביב למותניה ברשלנות ונעליים גבוהות.
אופי: דעתנית, לא יכולה לשתוק כשזה מגיע לנושא שיש לה מה לומר בו, היא תיקח פיקוד רק אם אין ברירה אבל די נהנת מהכוח שהיא מקבלת כשהיא לוקחת פיקוד. יש לה את הדרך שלה לעשות דברים והיא נורא פאסיב אגרסיבית אם דברים לא הולכים כמו שהיא רוצה, יש לה לשון חדה והיא מסוגלת לדבר מלוכלך כמו כל גבר ואפילו יותר לפעמים. אבל היא עדיין רגישה, אם היא תרגיש שמשהו לא צודק או פשוט לא הוגן היא תטיל דמעות.
רקע: היא יתומה, היא אף פעם לא רצתה לדעת מאיפה היא הגיעה ולא אכפת לה. היא יודעת מתי היא נולדה אבל לא איפה ולמה הוריה נטשו אותה, היא גדלה בבית יתומים שבו כולם נטפלו אליה ובריינו אותה. כשהיא הגיעה לגיל 14 היא לא יכלה יותר והתחילה להחזירלאלה שניסו לרדות בה, היא עלתה בהיררכיה ולבסוף עזבו אותה לנפשה, אלה שכן העזו להתחבר אליה מצאו בה חברה טובה שתמיד ניתן לבוא ולבקש ממנה עצה או עזרה בכל דבר כי היא נאמנה לחברים שלה..
היא נוסעת בזמן.
משהו להוסיף: אני אשמח אם יהיה לה קשר רומנטי מסוג כלשהו, לא משנה עם מי.
תשמור לי דמות, בבקשה.
שם: ג'ו ווילסון.
גיל:17.
מין:נקבה.
מראה: שיער בצבע קינמון אסוף לצמה ארוכה שלרוב מונחת מלפנים(כלומר על הכתף ולא מאחורה). עיניים בצבע חום בהיר. שיניים לבנות וישרות וחיוך יפה.
שתי גומות חן. (אם היא במצב רוח טוב – ) היא נוטה ללבוש בגדים מעט חושפניים.
אופי: מבחוץ היא נראית מאוד אמיצה/מלאת ביטחון. יש לה סמכות וביטחון בקולה והיא נראית כאילו היא יודעת מה היא עושה. לרוב היא אוהבת לצחוק ולהשתעשע ולזרוק לאנשים כל מיני הערות מצחיקות וטיפה עוקצניות, לפעמים טיפה סוטות.
יש לה צחוק מתגלגל וחיוך כובש וקשה לסרב לה. אם יש לה מטרה, היא תשתמש בכל האמצעים שלרשותה ומבחינתה, כל האמצעים כשרים.
אך מבפנים, ג'ו היא טיפוס די פחדן. היא לא יכולה ללכת לישון בלי אור כי היא מפחדת מהחושך, וכשהיא רואה נחש או חרק גדול(כמו תיקן או עכביש גדול) היא תברח בצווחות רמות. אנשים מקשיבים לה והיא יודעת לכוון ולהדריך אותם טוב, גם אם בתוך עצמה היא לא בטוחה כל כך בכישורי ההנהגה שלה.
היא בן אדם חברותי, שיירתם למטרה במהירות, אך כשפוגעים בה, היא נהיית קרה.
רקע: ג'ו גדלה במשפחה מאמצת. היא תמיד ידעה שהיא לא שייכת, כאילו שהיא ממאה אחרת, אך היא לא תיארה לעצמה כמה שהיא צודקת.
ההורים האמיתיים שלה, הם מזמני המהפכה הצרפתית, והם הבריחו אותה כשהתחילה המהפכה מכיוון שהם היו מקורבים למרי אנטואנט וללואי ה16, הם חששו לחייהם ולחיי ביתם(ג'ו) ולכן שלחו אותה לעידן בו מתרחש הסיפור.
האם נסעה בזמן או לא: כן. אך מספר מעט של פעמים ביחס לילדים אחרים בני גילה.
משהו להוסיף: שמישהו יתאהב בה, ויקח לה הרבה זמן לקלוט את זה.
פרולוג ממש יפה:) תשמור לי דמות!
מתחשק לי לכתוב בת, אבל יש מלא בנות וזה סתם יהרוס לךXD אני מקווה שיהיה קצת כי אני ממש לא אצליח לקום מחר ולהספיק לבית הספר0.0
שם: אית'ן קיה.
גיל: בגיל של רוב הדמויות, נראה לי 17? 18?
מראה: שיער חום – אדמדם, עור שרירי שזוף ומעט אדמדם עם צלקות אדומות לוהטות שצבען לא משתנה, נראות כאילו באותו איזו בעור שלו יש שבר (בצורה שיש שבר בזכוכית – רק בעור), עיניים כחולות חמות.
אופי: הוא בחור מצחיק, שמשתמש בהומור כדי להרגיע אותו ואת אנשים שהוא אוהב ברגעים קשים. אכפת לו מחבריו והוא רוצה לשמור על כל החברים שלו חיים ושלמים, ולא רוצה ששום דבר יקרה להם. הוא מנהיג מלידה, שיודע לזהות צרכים של אחרים, כנה אבל גם לא ממש מספר על העבר שלו הרבה או על עצמו.
רקע: התקופה ממנה הוא הגיע זה סוף העולם. כמה נחמד, הא? בתקופה הזאת כבר ההתחממות הגלובלית הייתה נוראית, ואנשים מתו כשהם נשרפים למוות ומתענים מכל רגע. לאית'ן הייתה אחות, ששמה היה ויולט. לפני חמש שנים האנשים האחרונים (שהיו בערך פחות ממיליון) שנותרו החלו בעצמם כבר למות. על העור של אית'ן נוצרו סדקים ופציעות קשות שלעולם לא ירדו. הוא הצליח לצאת משם, אבל לא עם אחותו שמתה כמו של האנשים.
הוא טייל ברחבי הזמן והוא דיי טוב בזה, אבל הוא אף פעם לא הצליח לחזור לתקופה שלו – כאילו משהו ממנו מונע ממנו לעשות את זה ולהציל את אחותו. בגלל זה חשוב לו לשמור על כל מי שהוא אוהב.
משהו להוסיף: סליחה שזה קצת קצר ולא מושקע.. לילה טוב!
אני רואה שאין הרבה בנים, לכן אני אכתוב לך תאומים :)
תאום מבוגר יותר-
שם: ת'יאדור
גיל: 16
מראה: שיער שחור קצר שקצוותיו דקים ומתפרעים לכל מקום, עיניים ירוקות כמו דשא בחורף. הוא מתלבש רגיל ולא מתבלט עם בגדיו.
אופי: הוא הולך לפי הספר, לא מפספס כלום ותמיד חושב קדימה. הוא לא יפעל בלי תוכנית מחושבת מראש ובכללי הוא נורא חכם.
רקע: הוא הגיע מתקופה קדומה יותר ונשאר בגיל שלו בגלל כישוף שהוריו הטילו עליו ועל אחיו ולכן הוא אף פעם לא מתבגר, גילו האמיתי הוא לפחות 135 אבל הוא הפסיק לספור אחרי שעבר את המאה.
הוא ואחיו לא נוסעים בזמן הם רק רצים קדימה ומנסים לעזור לאנשים בתקופה שהן עוברים בה.
התאום הצעיר-
שם: בנג'מין (קורא לעצמו בן)
גיל: 16
מראה: כמו ת'יאדור רק שהוא האריך את השיער שלו טיפה והפוני שלו מכסה את כל החלק הימני של פרצופוץ
אופי: הוא ההפך מת'יאדור, הוא פועל בלי תוכנית ולא דואג בכלל להשפעות כי כבר נמאס לו לפעול לפי אותה התוכנית וכל כך הרבה שנים של אלמוות.
רקע: אותו דבר כמו ת'יאדור.
משהו להוסיף: באחת מתקופות הזמן הוא התאהב במישהי וראה איך לאט היא מזדקנת עד שמתה, הוא מאז לא רוצה למצוא אהבה כי הוא יודע שהיא רק תיעלם ותישכח עם הזמן.
מקווה שזה בסדר :)
אה ושם המשפחה שלהם הוא ג'פרסון
תשמור לי דמות!!
אה זה מי שכותב ראשון?? תשמור לי!
גם אני רוצה לכתוב דמות, אבל אל תשמור לי מקום…
שם: מאט
גיל: 17
מראה: גבוה, עיניים כחולות, שיער קצר חום בהיר, רזה.
אופי: נחוש, יודע לזהות שקר, שום דבר לא עוצר אותו, אחד שחייב להיות צודק, מנהיג, רציני אבל גם עם חוש הומור
רקע: אביו של מאט נפטר כשהיה בן שש ואמו נפטרה מתאונה כשהיה בן חמש עשרה. אמו התנהגה אליו מאוד לא יפה ולא הקשיבה לו בכלל (היא התנהגה אליו ממש מגעיל ואביו ממש טוב), אז מותה קשה לו אבל לא עד כדי כך.
האם נסע בזמן: כן
משהו להוסיף: יש למאט את הרגעים שלו שהוא לא רוצה להיות עם אף אחד, להתבודד עם עצמו ולחשוב.
מחכה שהספר יתחיל!
שם:וילהלם סטון
גיל:18
אופי:כריזמטי,מתבדח על כל דבר,אלה אם רוצה לעשות דברים מסוכנים(הוא מכור להתרגשות שבסכנה..)ואז הוא מרוכז.פזיז ולא חושב על התוצאות(אלה אם חייב כדי להצליח..)תמיד שומעים כשנכנס לחדר והוא תמיד יהיה הראשון והאחרון לענות.מתנגד לאהבה אבל לא באופן נלהט.שונא כשמזכירים לו את הטראומה שעבר.
מראה:בלונדיני, שזוף,עיניים כחולות, לא מאוד שרירי, זקן קצוץ ושיער שופע.מצח עיקש ולסת קשה.מבט נחוש בעיניים. לובש כל מה שבא ליד ולא מתחשב במה שהוא לובש.
רקע:אביו ואמו גידלו אותו כמו שצריך ולימדו אותו כל מה שידעו,הוא ילד יחיד אבל לא מפונק.הוא נולד ב-1456 והיה פשוט עם.ההורים שלו(גם נוסעים בזמן)לימדו אותו לנסוע בזמן בבטיחות(בשנת 1970).הם עצמם הפסיקו לנסוע בזמן מרגע שנולד.בגיל 13 נסע בזמן לבדו ונתקע בשנת 1145,שם נתקע בכלא.האנשים שם(אנשים אכזריים ונוראים)עינו אותו,הרעיבו אותו וכו' וכו'..שם הוא גם פגש אהבת חייו שהייתה האושר היחיד שלו..בשנת 1147 היא מתה והוא נשאר לבדו,אלה אם מחשיבים ריקנות כיצור.אחרי זה כוח חזק התעורר בו והוא חזר לשנת-1470.שם ההורים שלו לימדו אותו לנסוע בזמן.ב1972 הוא עזב את הבית.
האם נסע בזמן או לא:כן.
משהו להוסיף:בלי סיפורי אהבה.אם אפשר שימות תוך כדי לחימה זה יהיה מצויין.(אבל תהרוג אותו.)
(ניסיתי לעשות מיני קלייסר(מה"ערפילאים")אבל לא ממש הצלחתי..)
תתחיל…נשמע טוב…