מלאכית מתנקשת (Assassin Angel) פרק 3 חלק 2

מצטערת נורא על העיקוב האדיר… די הזנחתי את הסיפור הזה.
סקיי:

לישון על עץ זה לא עסק נוח, אפילו כשאתה בן יער. וזה עסק נוח עוד פחות כשחבורה של אל- מתים רודפת אחריך כאילו אין מחר. ועוד פחות, כשמתנקשת קטלנית ומפחידה ביותר ששונאת אותך היא זאת ששומרת עליך. מצב הרוח שלי היה די ירוד כשאיינג'ל ניערה את כתפי כדי שאתחיל את המשמרת שלי. כששכבה במקומי היא הניחה את ידה על כת הסכין שלה ונעצה בי מבט שאמר "אמנם אני עייפה, אבל אם תרדם אהרוג אותך בשנתך."
משכתי בכתפיי בסתמיות והעברתי אצבע על מיתר הקשת שלי- הרגל ישן.
עיניה נעצמו, וכעבור דקה נשימתה האטה. כעת, כשצפיתי בה ישנה, הבנתי למה היא כל הזמן כועסת. בלי הבעת הכעס היא נראית פגיעה, חלשה. והיא לא יכולה להרשות לעצמה להראות חולשה כלשהי. אף פעם. היא הייתה לוחמת, מתנקשת. כמה אנשים היא הרגה? איך זה השפיע עליה? מי היא הייתה לפני שהפכה למתנקשת? ילדה רגילה? לא. אנשים רגילים לא הופכים למתנקשים. ודאי ידעה להלחם עוד קודם לכן. מי הסכים ללמד ילדה להלחם? והיא חזקה, חזקה מאוד. היא הרימה אותי, על כל משקלי, מהקרקע. זה לא חוזק רגיל של נושאי חרב…
על אף אי הנוחות שקעתי עד מהרה במחשבות עמוקות- מהסוג שתולש אותך מהסביבה, עד ששמעתי את הרשרוש. אלה לא השלדים, את זה ידעתי בוודאות. הם פשוט קרעו את דרכם מבעד לשיחים- מכונות הרג קטלניות, אבל פשוטות. מה שהשמיע את הרעש הזה היה מתוחכם בהרבה.
הירח הסתתר מאחורי ענני גשם, אבל הצלחתי לקבוע מאיפה הרעש הגיע, פחות או יותר.
ניערתי את איינג'ל, ואפילו באפלה ראיתי את עיניה נפקחות. הנחתי אצבע על שפתי בתקווה שהיא רואה אותה.
הרשרוש נשמע שוב, קרוב יותר. ידה אחזה בסכין בכוח ואל מול עיני היא הפכה לפגיון. אבל היא לא שלפה אותו מהמגף, כדי שה… משהו, מה שזה לא יהיה, לא יבחין בו באפלה.
איינג'ל הגתה משהו בשפתיה, משהו שלא הצלחתי להבין. היא ניסתה שוב ושוב, בתסכול ברור, לבסוף התקרבה אלי ולחשה ישר לתוך האוזן שלי "תשתמש בכוח שלך."
אני די בטוח שהיא גם הייתה מוסיפה "דביל" אם לא היתה סכנה שתשמע.
אבל היא צדקה. עצמתי עיניים והתחברתי לשורשי העץ, לחייו. אני הייתי העץ. שלווה מוחלטת נבעה ממנו- הוא לא נפגע לאחרונה. אף אדם לא בא כדי לקצוץ את ענפיו, והוא צמח פרא. כשהחיבור הושלם שלחתי ענף לכיוון המשוער ממנו בא הרשרוש.
ברגע שהענף פגע במשהו ליפפתי אותו סביבו, ושאגה מחרידה קרעה את הדממה. העננים נפרדו ומעט אור חדר מביניהם- מספיק אור כדי להאיר זאב לבן בגודל אריה שזינק לעברנו.