Galia
עדיין קשה לי לכתוב תיאורים.

מלאכית מתנקשת (assassin angel) פרק 1 חלק 5

Galia 09/07/2013 614 צפיות 2 תגובות
עדיין קשה לי לכתוב תיאורים.

***
זה היה מדהים ובלתי אפשרי, אבל זה עמד שם. החומה, עליה איאן דיבר, התנשאה לגובה עצום, והיא זעה והתערבלה כל הזמן, מה שבוודאי הקשה על הצרים להעמיד סולמות. היא לא נראתה כמו חומה, אלא יותר כמו גל עצום, גועש. לא נראה בוץ בקרבת החומה, ועם כל השנים שהיא עומדת שם בוודאי הייתה אמורה להיות שם ביצה. ככל הנראה,אף טיפה לא ניתזה על האדמה. החומה הייתה יפה ומרתיעה. הצבע התכול, הקצף הלבן, הפכו אותה ליפה, אבל היה בה גם מעין איום דומם, הבטחה שלא נאמרה בקול.
איאן הבחין במבטי המשתאה. "זה עוד כלום. בימים עברו היא התנשאה לגובה כפול מזה. בחיי, נדמה שבחודש שעבר הייתה גבוה יותר. המלך כנראה לא יודע כלום, אבל אנשים חושדים שהקסם והכוח שבה הולך ונשחק עם הזמן. מפעם לפעם מודדים את החומה עם מוטות, וזה מאשר את מה שכולם פחדו שיקרה- עוד שלוש שנים בערך החומה תקרוס לחלוטין."
"אז למה לא בונים חומה חדשה?"
"בגלל שתי סיבות- החומה הזאת לא תעמוד הרבה זמן בפני בני הברק, אבל הסיבה העיקרית היא המלך. סביר להניח שהוא היה הורג אותי אם היה שומע את זה," הוא גיחך, "אבל הוא מסרב להכיר במציאות. הוא מתעלם מהסימנים וממשיך לומר שהחומה לא תיפול והכול יהיה בסדר."
"במילים אחרות- הוא אטום ואידיוט מושלם."
איאן משך בכתפיו. "הוא בן אנוש. הם- וגם אנחנו, אם נודה באמת- נוטים להתעלם מהפרטים במציאות שמהם הם פוחדים, או חוששים שההפך הוא הנכון."
עכשיו עמדנו ממש מול החומה. איאן נראה כאילו עמד להשתמש בכוחו ולפתוח לנו מעבר, אבל אז פנה לעברי. " תנסי את לפתוח מעבר. תתרכזי בזרימה עם הרגש שלך, עם האני שלך, עם המים. ואז תצרי מעבר."
ניסיתי להתרכז. איך בדיוק אני אמורה לזרום עם עצמי? רק אחרי דקה מביכה למדי בה בהיתי בחומה מולי בגבות מכווצות איאן ויתר.
"אני אצטרך ללמד אותך איך לשלוט במים. אם להיות כן איתך-"
"תמיד תהיה כן איתי. גם אם המצב גרוע." העוויתי את פניי. "כמו עכשיו."
הוא נאנח. "העיניים שלך אפילו לא שינו צבע. כאילו הקשר שלך למים נותק."
"אולי זה באמת מה שקרה. אולי זה קשור לזיכרון האבוד שלי. איך אפשר בכלל לאבד זיכרון?"
"תגידי לי את. לא אני זה שאיבד את הזיכרון."
נעצתי בו מבט והוא משך בכתפיו. "אולי קיבלת מכה בראש."
"הראש שלי באמת כאב כשהתעוררתי, אבל זה היה כאב פנימי, כאילו משהו בתוך הראש שלי מנסה לפרוץ החוצה," הצטמררתי. "איזה רעיון מחריד."
"אכן." עיניו של איאן הפכו תכולות וחור נפער בחומה.


תגובות (2)

תמשיכי! זה יצא יפה – כרגיל… 3>

09/07/2013 06:45

אהבתי!
השתפרת =]
אל תדאגי, ככל שהזמן עובר משתפרים.
גם לי היו קשיים בהתחלה =]

09/07/2013 15:42
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך