מלאכית מכדור הארץ -פרק 2

"איפה אני ?" שאלתי, שון כבר יצא מהחדר ואני נשארתי שם עם אישה אחת שנראתה לי שהיא בת 35-40.
"את במקום בטוח דניאל" היא אמרה והושיטה לי בגדים נקיים כי הבגדים שלי היו רטובים מהגשם. "את יכולה להחליף בגדים כאן ואז נדבר "היא אמרה והצביע על חדר אמבטיה /שירותים שהיה בתוך המשרד..

נכנסתי סגרתי את הדלת והחלפתי בגדים.. אחרי כמה דקות יצאתי והיא אמרה "בואי שבי כאו " התיישבתי והיא אמרה לי..

~~~
אוקי אז אם לא הבנתם קוראים לי דניאל לי סטפנו (לי זה השם השני שלי )
אני בת 16 עוד חודש וחצי ..יש לי שער שתאני חום שמגיע עד אמצע הגב ועניים כחולות-אפורות..
כמו שהבנתם אמא שלי שונאת אותי ואני לא יודעת למה.. אבל אני עומדת לגלות את זה עכשיו..
את אבא שלי אני לא מכירה אמא שלי אמרה שהוא מת והיא לא סיפרה לי כלום עליו כול מה שיש לי ממנו זה תמונה ישנה שאני בת חצי שנה והוא מחבק אותי ומחייך.
אם אתם שואלים מה אני ?…. אז עד עכשיו חשבתי שאני אנושית אבל אחרי מה שקרה עם הסופה אני לא כול כך בטוחה בזה..
~~~

"את מלאכית, ואת הולכת להיות אחת המלאכיות הכי חזקות שקימות בעולם בדיוק כמו אמא שלך" היא אמרה וחייכה אלי..
"מה זאת אומרת בדיוק כמו אמא שלי?" ..לא הבנתי למה היא התכונה במה היא אמרה כי אמא שלי בדיוק לפני כמה שעות קראה לי מפלצת איך אני יכולה להיות מפלצת אם אני בדיוק כמוה..

"את כול כך דומה לאמא שלך ,חבל שאת לא זכית להכיר אותה" היא אמרה עם חיוך עצוב
"מה זאת אומרת לא זכית להכיר אותה ,אני גדלתי איתה במשך כול החיים שלי".. אמרתי עם פרצוף מבולבל..

"זאת לא הייתה אמא שלך זאת הייתה אחות חורגת של אמא שלך. ואחרי שההורים שלך נהרגו היא לקחה אותך עליה היא מגדלת אותך כבר 14 וחצי שנה מאז (שנה אחרי שנולדתי )"..