מלאכים

7:00
אני מתעוררת לצלצול של השעון המעורר שלי מקווה שהיום לא יהיה משהו מיוחד הרי נכון זה היום הולדת שלי היום איך שכחתי? אני מתלבשת במהירות שיא לוקחת את המכונית השחורה והקטנה שלי ויוצאת

8:00
"היי ג'ס" אומר אוליבר כשאני נכנסת לשער של תיכון קווין "נחשי איזה יום היום?" הוא אומר בקוצר רוח "היום הולדת שלי" אני אומרת בחיוך "היום הולדת של מלאני" אמר ברצינות "סתם באמת חשבת שאני ישכח אותך?" הוא אמר ואני מחייכת מלאני היא אהבת חייו של אוליבר מאז הגן הוא אהב אותה אבל היא לא התייחסה אליו כי חשבה שהוא "עלוב" מדי בשבילה אבל הוא אף פעם לא ויתר. "אז תכננו מסיבה בבית של ספנסר בשעה 9:00 בדיוק" אמר בעליזות "אני כבר מתרגשת אמרתי וצחקתי". גברת רובינס נכנסה לכיתה ברשמיות היא נעמדה "היום יגיעו לכאן שני תלמידים חדשים מלוס אנג'לס לכול אחד מהם יהיה מדריך שיעזור לו להשתלב בתיכון שלנו" אמרה אני מודה שקצת התרגשתי בכול זאת לא כול יו באים שני תלמידי חדשים…

10:00
בארוחת הצהריים ישבתי עם אוליבר וספנסר. אוליבר דיבר הרבה על מלאני ועל כול הדברים שיא עושה בזמן שאני וספנסר אכלנו והעמדנו פנים שזה מרתק. "אז.." אומרת ספנסר "כבר ראית את החדשים?" שאלה בסקרנות "בשיעור הבא נראה אותם" אמרתי וקרצתי לה

11:00
התיישבתי בכיתת ספרות וחיכיתי למורה המורה נכנס במהירות הניח את ספל התה שלו והתחיל ללמד. באמצע דבריו נכנסו שתי בנים אחד היה בלונדיני לבוש עם חולצה לבנה ומכנס ג'ינס זרוק היה לו את העיניים הכי יפות שראיתי בחיי השני היה לבוש בחולצה שחורה ומכנס ג'ינס קרוע היה לא שער חום ועיניים חומות כמו אש, הם בטח היו החדשים. לא הפסקתי להסתכל עליהם כול השיעור

13:44
כשיצאתי מהשער ספנסר באה מאחורי ואמרה בהפתעה "את יודעת שניהם ממש יפים" וקפצתי מבהלה "אני אהבתי את ההוא עם החולצה השחורה הוא ממש חתיך" היא אומרת בקריצה "זה עם החולצה הלבנה ממש מהפנט את חושבת שיש לי סיכוי איתו?" אני שואלת "אמממ אולי" היא אומרת ומצחקקת