מלאכים, ערפדים ומה לא? ~ פרק 9
"חכה!" אמרתי ותפסתי בידו.
"הא?" הוא הסתובב אליי.
"תספר לי…מה קרה איתם?" אמרתי ברכות.
"אני…אני לא יכול לעשות את זה…" הוא אמר. עכשיו הייתי מבולבלת מאוד.
"למה לא?" שאלתי.
"בגלל שזה יפגע בך." הוא ענה לי והפנה את מבטו אל הקיר הסמוך.
"למה? אתה מבין שאני לא עומדת לשחרר אותך עד שתספר לי." אמרתי וכדי להוכיח לו את כוונותי כרחתי את עצמי סביבו. "למה לספר כשאני יכול להראות." הוא אמר.
"מה?" שאלתי בבלבול. הוא קם והשתחרר ממני הוא לקח סכין גדול והתקרב אלי.
"מ-מה אתה ע-עושה?" גמגמתי. למרות שאני מלאך ודברים כאלה לא יכולים להרוג אותי אבל הם בהחלט יכולים לפגוע בי קשות. "תכף תראי." הוא אמר. הייתי בטוחה שהוא יניף את הסכין כלפי אל הוא לא עשה את זה. הוא חתך את זרועו. "את חייבת לעשות את אותו הדבר." הוא אמר לי.
"למה?" שאלתי.
הוא חייך בהבנה. "תראי אין לי כנפיים שדרכם אפשר לראות זכרונות. לי יש את הדם שמכיל אותם."
הוא אמר לי ברוגע. לקחתי מידו את הסכין וחתכתי את כף היד. "עכשיו מהר תצמידי את היד שלך לזרוע שלי לפני שתכונות הריפוי יתחילו." הוא אמר. הצמדתי את ידי אל זרועו.
תגובות (3)
אוףףףףף
למה מתח למה?
כי אני רוצה להפוך את זה ליותר מותח .. אסור לי?
למה מתח???