מלאכים, ערפדים ומה לא? ~ פרק 17

ראיתי את המבט על הפנים של אלכס. הוא רצה לרצוח את סול ואני רציתי לנקום באלכס אז הצמדתי את השפתיים שלי לשפתיים של סול. בהתחלה סול היה נורא מופתע, אבל אחרי 2 שיניות הוא זרם איתי.
כשהתנתקנו אחד מהשני הפרצוף של אלכס עלה באש יצאו לו אדים מהאוזניים והצל שלו גדל ונהיה שחור יותר. צחקתי. "אז סול מה יש לארוחת בוקר?" שאלתי בקול מתוק. ונאבקתי בכול הכוח כדי לא להתנפל על סול שוב פעם. זה סופי אני מאוהבת בסול.
"כמו שהבטחתי פנקייקס, לא אכפת לך שדייב יצטרף לארוחה?" שאל אותי סול וראיתי שגם הוא נאבק בדחף לבוא ולטרוף אותי. "לא ממש לא אכפת לי סול." אמרתי וחייכתי את החיוך המיוחד שלי שאפילו אלכס לא זכה לראות אותו. כל הזמן הזה הצל של אלכס רק גדל והשחיר. וקייטלין לא ידעה איפה לקבור את עצמה. אנג'י וטוני עמדו פעורי פה ולא ידעו מה לומר או לעשות. "היי איימס, היי אחי!" אמר דייב כשהוא ירד למטה. הוא היה לבוש במכנסי ג'ינס שחורים בצד הימיני הייתה תלויה שרשרת מברזל, על צוורו הייתה שרשרת צלב אותה קיבל מאמא שלו לפני ששד לקח את נשמתה. הוא לא לבש חולצה והנעליים שלו היו סניקרס שחורות. "היי דייב, מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו וחיבקתי אותו חיבוק חם וידידותי של חברים שמכירים כבר שנים (וזה באמת כך אני ודייב מכירים כבר מלא זמן.) "אני גר פה, מאז שאמא שלי מכרה את נשמתה כדי להציל אותי…כמובן שהשד המטורלל לא היה פרייר ויום למחורת הוא לקח את הנשמה שלה, לעומת זאת אני ניצלתי פעמיים, פעם אחת בזכות ההקרבה של אמא שלי ופעם שנייה בזכות סול." הוא אמר. הוא דיבר בקלילות אך אני יכולתי לחוש במדקרות של עצב פה ושם. "גם אני עוברת לגור פה באופן זמני." אמרתי בחיוך.
"כן שמעתי על זה, רק שתדעי את תמיד מוזמנת!" אמר דייב וצחק. כולנו התיישבנו מסביב לשולחן עגול מהצד השמאלי שלי ישב דייב ומהצד הימיני ישב סול. אלכס ישב לי דייב וכל הזמן נעץ בי מבט מאיים.
אחרי הארוחה הנהדרת שסול הכין בכישרון כה רב, התיישבנו בסלון הענקי על הספות והכורסאות.
לי לא נשאר מקום כי הצל של אלכס תפס ספה שלמה. הסתכלתי עליו והעדפתי לשבת על הרצפה.
"איימס את לא צריכה לשבת על הרצפה, בואי." אמר סול ומשך אותי לשבת על הברכיים שלו. כולם ראו את זה והעיניים של סול נדלקו בשובבות, אני מניחה שגם העיניים שלי נדלקו באותו אור שובב. הצל של אלכס התרחב וממנו יצאו ניצוצות של אש סגולה. "אלכס…תרגע!" אמרה קייטלין.
"תסתמי!" סינן אלכס.
"אלכס בחייך תרגע…" אמר טוני.
"היא שלי!" אמר אלכס ויצא בסערה מהחדר.